חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.

הבדלים בין קטינים לבגירים לאחר סיום החקירה
הבדלים בין קטינים לבגירים לאחר סיום החקירה

למשל, בפסקת העקרונות, סעיף 1, נכתב כי יש לשמור על כבוד הקטין ולתת משקל ראוי לשיקום שלו, טיפול בו ושילוב שלו בחברה. כמו כן בסעיף 10 מפורטות ההנחיות באשר למעצר קטינים כמוצא אחרון. על פי הסעיף, אם ניתן למצוא דרך להשיג את מטרת המעצר, כך שלא יבוצע מעצר, יש לנקוט אותה.

מקרה העוסק במעצר קטין ופורסם לאחרונה נוגע לחשד כנגד קטין בעבירות שוד בנשר ובקריות. לבית משפט השלום בקריות הובא קטין שחשוד בגניבת קטנוע מאזור חיפה. על פי החדש, באמצעות האופנוע הגנוב וחשוד אחר, ביצעו השניים שני מעשי שוד בערים נשר וקריית ביאליק, תוך שימוש בכוח. כמו כן, על פי החשד, ניסה החשוד לבצע רכישות בכרטיסי האשראי הגנובים מול בתי עסק שונים.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצר הנער הקטין בחמישה ימים לאור ההתקדמות בחקירה לטענתה, אך השופטת החליטה שלאור החקירה ולאור הסכמת הצדדים, יש להאריך את מעצר הקטין ביום אחד ולא בחמישה. המעצר המדובר כאן הוא מעצר לצורכי חקירה, והמשטרה ביקשה מספר ימים כדי להשלים חקירה, כשתכלית המעצר היא כפולה: מניעת שיבוש הליכי חקירה וכן בשל מסוכנות המבצע.

מעצר לצורכי חקירה וסיום פעולות החקירה

מניסיוני כעורך דין לנוער העוסק בתחום ייצוג קטינים, בשלב מקדמי זה של מעצר לצורכי חקירה, החשש הוא לכאורה מפני שיבוש הליכי חקירה – גם כשמדובר בבגירים וגם כשמדובר בקטינים. אך יישום חוק הנוער לעניין מעצרים מחייב את בית המשפט לפיקוח הדוק על החקירה – כלומר, להאריך מדי יום את המעצר, תוך פיקוח על מאמצי החקירה וסיום פעולות החקירה אותן הקטין יכול לשבש.

משנסתיימו פעולות החקירה שהקטין היה יכול לשבש, ישנו שוני נוסף כשמדובר בקטינים, לעומת בגירים. אם החשוד הוא קטין, הנטייה תהיה לשחררו, על אף שקיימת עילת מעצר של מסוכנות, נוכח חומרת העבירה. אצל בגירים לעומת זאת, האינטרס הציבורי שנפגע בעת ביצוע העבירה עלול לגבור על האינטרס השיקומי המוגבל ביחס לבגירים. וכך, באופן שונה בין קטינים לבגירים החשודים בעבירות שוד, האחרונים ייעצרו עד תום ההליכים.