בלוג

פסק דין זה הוא חלק מפרשת פירמידת הפצת סם בבית ספר תיכון ברחובות. קטינה בת 16 הואשמה בהחזקה, בשימוש ובסחר בסמים מסוג קנאביס במספר רב

נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי

מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ"ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי "המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה".

באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה הסוקרת את המדיניות הצה"לית בכל הנוגע לעבירות סמים קלים המבוצעות על ידי חיילים. מהכתבה מתברר כי מדיניות האכיפה שהוגברה מאוד בשנים האחרונות, היא בעלת עלויות לא מעטות למדינה: מכ-925 אלף ש"ח ב-2008, סכום זה זינק לכ-2.9 מיליון ש"ח ב-2015. בין היתר, סכומים אלו מוקצים לסריקות סמים בסיסיות בשתן, מבחני אימות לסם לצרכים משפטיים, חוות דעת מומחה ועוד – כל בדיקה שכזו מסתכמת החל מעשרות ש"ח ועד לכמה מאות ש"ח.

בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.

בישראל אנו שומעים לעתים על גילוי מעבדות סמים. כעורך דין פלילי המכיר את התחום ומייצג בו חשודים ונאשמים, ניתן לחלק את מעבדות הסמים לשניים: ביתיות ותעשייתיות.

תקופה זו בשנה נחשבת לאחת ה'עמוסות' והמועדות לפורענות בכל הקשור לעבירות קטינים, בשל החופש הגדול. בני הנוער נמצאים בבית ולא במסגרת הלימודית, חלקם מבלים עד שעות מאוחרות ונמצאים עם חבריהם ברחובות ובשטחים ציבוריים. לעתים מצטרפים לבילוי גם אלכוהול וסמים, וכאן התמונה מתחילה להיות מורכבת יותר. ההתנהגות של בני הנוער עלולה להיות 'מתירנית' יותר, וכשזו נעשית תחת השפעת אלכוהול או סמים, התוצאות עלולות להיות שליליות.

החוק הצבאי מפרט כי ניתן להעמיד חייל לדין עד שנה מיום השחרור שלו – כלומר בהיותו אזרח ולאחר השלמת שירותו הצבאי. הסיפור הייחודי הבא בו מייצג עורך דין לחיילים שגיא זני, עוסק בחייל צה"ל המשוחרר מזה כשנה, שנטל חלק במבצע צוק איתן כחייל קרבי.

לאחרונה אנו קוראים ושומעים באמצעי התקשורת על יוזמות והצעות חוק הנוגעות לעבירות סמים, כמו צריכה עצמית של סמים המכונים 'סמים קלים', גידול לשימוש עצמי וכיו"ב. דוגמא להצעת חוק שכזו היא המרת הענישה הפלילית על צרכני סמים קלים בקנסות מנהליים בגובה מאות שקלים. המטרה היא להתמודד עם אזרחים הנתפסים לראשונה עם סמים קלים במשקל של עד 15 גרם (הכמות המוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי), ולרוב אינם מעורבים בפלילים או מקושרים לגורמים עברייניים.

באתר "מעריב" פורסם כי חמישה קטינים בני 17 הלומדים בתיכון בראשון לציון, נחקרו במשטרה בחשד שהשתמשו בסמים ותיווכו בסמים בין כותלי בית הספר שבו הם

הקיץ בפתח ואיתו החופש הגדול, שמוציא כמדי שנה מאות אלפי בני נוער למועדונים, לחופי הים, למקומות בילוי אחרים ולרחובות. תקופה זו מתאפיינת בלא מעט מקרים של עבירות קטינים, מה שמוביל לרוב לחקירה של הקטין החשוד במעשה, במשטרה. חוויית החקירה אינה נעימה כלל, כפי שניתן לדמיין, אך במקרים רבים ניתן לעבור אותה באמצעות ייעוץ וליווי מקצועי מטעם עורך דין לנוער.

ככלל, אין מניעה לגייס בני נוער עם רישום פלילי – וכל מקרה ייבחן לגופו. עורך דין לנוער העוסק בליווי ובייצוג לאחר עבירות קטינים, יוכל להעניק לכם יותר פרטים בנושא. בכל אופן, ישנם שיקולים רבים ושונים ששקלולם יוביל להחלטה אם לגייס את המועמדים בעלי הרישום הפלילי. בין היתר: פרופיל בריאותי וקב"א, מועד ביצוע העבירות הפליליות ותדירות ביצוען, מוטיבציה לגיוס, חוות דעתו של קצין המבחן ועוד.