בלוג

בהתאם תיקון לחוק נוער מספר 14 משנת 2009, מושם דגש משמעותי על שיקום קטינים ושמירת זכויותיהם, בין היתר בכל הקשור למעצר וכן שחרור ממעצר לפני ובמהלך המשפט. בכל מקרה, החוק מתייחס למעצר קטין כמוצא אחרון וכל דרך פעולה וענישה אחרת שפוגעת פחות בחירות הקטין תועדף על פניו.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגניבת טלפונים סלולריים, שלמעשה מהווים כיום את המוצר הנגנב ביותר בישראל. לאחר גניבתם הם נמכרים בשוק שחור גדול ממדים שהתפתח

לא אחת, קטינים מעורבים בעבירות גניבה, שיכולות להיות מעידה חד פעמית או התנהלות עקבית. כך לדוגמא, קטינים נמצאו אשמים בגניבת תיקים, מכשירי סמארטפון, גניבה מחנויות,

הדור הצעיר של ימינו גדל לצד אמצעים טכנולוגיים שונים המלווים אותו מגיל אפס. מדובר באמצעים כדוגמת רשת האינטרנט, הסמארטפונים או הטאבלטים, בהם ילדים ובני נוער

לפני מספר חודשים פרסמו כלי התקשורת השונים ובהם "וואלה" כי ארבע נערות בנות 12 תכננו לרצוח את חברתן ואף לקבור אותה, תוך טשטוש ראיות. בכתב

באתרי החדשות פורסם לאחרונה על התפתחות פרשת רצח הנער יוסף זוהר בעיר חולון. ההתפתחות האחרונה בפרשה היא הגשת כתב אישום כנגד קטין בן 17, שנאשם

מעצר קטינים הוא הליך המוכר מאוד לכל עו"ד פלילי לקטינים – למעשה זהו השלב הראשון בהליך הפלילי כנגד אדם. מקרים רבים של מעצר קטינים מסוקרים בתקשורת, ואחד מהם פורסם לאחרונה ב-mako: מעצר של שני קטינים מהעיר לוד ששדדו טלפון חכם מקטין אחר, ונעצרו בעקבות תמונה שהעלו לפייסבוק של הקורבן.

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר ynet נכתב כי שלוש נערות תכננו לדקור ילדה מכיתתן באמצעות סכינים מחדר המורים וטשטוש טביעות אצבעות. כעת, כתב האישום נגד השלוש צפוי להיגנז והאישומים ייבחנו על ידי שירות המבחן לנוער. כל עורך דין פלילי לקטינים יוכל לומר לכם, כי מעורבות שירות המבחן בעבריינות נוער הנה גדולה ולו תפקיד מרכזי מאוד בהליכים פליליים הנוגעים לקטינים.

בתפקידי אני משמש עורך דין פלילי לקטינים ולבגירים כאחד, ומייצג לא פעם את בני העדה האתיופית. לדעתי ומהיכרותי את התחום, בעיקר באזור העיר רחובות, המשטרה דווקא נוהגת במקצועיות עם בני העדה. כמו כן, קיימת בעיה באזור זה, שבה בני העדה מפותים על ידי ארגוני פשיעה להצטרף אליהם. אלו נותנים להם כסף בתמורה לשיתוף הפעולה. אותם סכומי כסף מובילים אותם לרכוש מותגים ולנהוג בראוותנות מסוימת.

עבירות קטינים הן לצערנו, תופעה נפוצה בישראל. בעבירות אלה, חלה התיישנות של שנה ממועד ביצוע העבירה. גם אם העבירה בוצעה בגיל 17 או 18, בסוף התקופה המוגדרת בחוק כקטין, עדיין יחול עליה חוק התיישנות של שנה אחת. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לחוק ההתיישנות יש יוצאים מהכלל, שהנם בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ובהתאם לאופי ולחומרת המקרה הנידון.

לפני מספר חודשים נסקרה בהרחבה פרשת תמונות העירום של מורה שהפיצו תלמידיה. המשטרה האשימה את התלמידים בהפצת תמונות אינטימיות, אך בסופו של דבר, היא שוקלת לסגור את התיק הפלילי כנגד הקטינים החשודים בהפצת התמונות, כפי שפורסם ב-mynet. תיק החקירה צפוי להיסגר, משום שבשלב זה המשטרה לא מצליחה להוכיח כוונת זדון במעשי התלמידים. אם אכן סגירת התיק תתרחש, יהיה מדובר במקרה נוסף מני רבים, שבו תיק פלילי לקטין נסגר.

בכתבה לא צוין מהם הגילאים של הנערים שחשודים בביצוע המעשים – אך מנוסח הכתבה, כולם קטינים. מניסיוני בתור עורך דין פלילי לקטינים, ככל שהחשודים צעירים יותר, כך ישנו קושי משפטי להוכיח את היסוד הנפשי בביצוע של עבירות מין. זאת מכיוון שיכולת הנערים לבדוק את גיל הנערה ולהבין את ההשלכות של מעשיה, מוגבלת. לדוגמא, אם הנערה שיקרה לגבי גילה, שיקול הדעת בסיטואציה הזו הוא בעייתי.