לאחרונה אנו קוראים ושומעים באמצעי התקשורת על יוזמות והצעות חוק הנוגעות לעבירות סמים, כמו צריכה עצמית של סמים המכונים 'סמים קלים', גידול לשימוש עצמי וכיו"ב. דוגמא להצעת חוק שכזו היא המרת הענישה הפלילית על צרכני סמים קלים בקנסות מנהליים בגובה מאות שקלים. המטרה היא להתמודד עם אזרחים הנתפסים לראשונה עם סמים קלים במשקל של עד 15 גרם (הכמות המוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי), ולרוב אינם מעורבים בפלילים או מקושרים לגורמים עברייניים.

דוגמא אחרת היא מכתב שנשלח לשרת המשפטים איילת שקד הקורא לבצע הבחנה בין גידול סם לצריכה עצמית לבין גידול סם שאינו לצריכה עצמית, בפקודת הסמים המסוכנים. הטענה שבגינה הוצעה הצעה זו לשרת המשפטים, היא מספר התיקים הגבוה העוסק בגידול סם לצריכה עצמית. תיקים אלו מובילים לעתים להרשעות ואף להרשעות שווא, כפי שנטען.

המגמה המסתמנת – הפרדה בין סוגי הגידול

הצורך המסתמן אפוא, הוא הפרדה בין גידול סם שאינו לצריכה עצמית (עבירה פלילית בעלת משמעות רבה) לבין גידול סם לצריכה עצמית בלבד ובהיקף קטן. עד כה, בחוק הקיים, אין הבדל בין שתי העבירות אלה והן מצויות תחת אותה הגדרה חוקית. ההצעות והקולות שאנו שומעים לאחרונה מגיעים מהשטח – בתי המשפט השלום והמחוזי, שגזרו ענישה מקלה יותר על נאשמים שגידלו סמים לשימוש עצמי, לעומת אלו שגידלו סם לצורך סחר בו.

מניסיוני כעורך דין פלילי, ניתן להיתקל פעמים רבות בנאשם שמוכיח שגידול הסם היה לשם שימוש עצמי, ובמקרים אלו, לרוב, הענישה מקלה, לא כוללת מאסר בפועל אלא עבודות שירות, ולעתים גם פחות מכך. בתי המשפט למעשה מבחינים בפסיקתם בין גידול לשימוש עצמי לבין גידול לשם סחר בסם, על אף מדיניות הענישה המחמירה בחוק המתייחס לגידול סמים באופן כללי.

מהלך של הבחנה בין סוגי גידול הסם, הוא מהלך מתבקש, שכן פקודת הסמים המסוכנים חוקקה לפני כ-40 שנה ואינה מכילה את ההתפתחויות וההתאמה לזמננו. פקודה זו לא אמורה לשקף בשום צורה מגמת לגליזציה של סמים קלים – ולכך אני מתנגד – אך היא אמורה להיות מעודכנת לרוח הזמן שבו אנו חיים. בחלק גדול מאוד מהמקרים, הגידול העצמי מבצע על ידי אנשים נורמטיביים שאינם מקושרים לגורמים עברייניים ומבצעים את הגידול בביתם בלבד, לעתים בסיוע מידע מרשת האינטרנט. נדגיש שוב כי הכותב מתנגד לשימוש בסמים, אך הבחנה בין סוגי הגידול, תאפשר מתן התייחסות ראויה לכל עבירה מסוג זה.