כל מי שצפה בהפגנת המחאה של האזרחים יוצאי אתיופיה בתחילת השבוע, היה קרוב לוודאי נבוך מהתמונות שהועברו בשידור חי בערוצי התקשורת. המחאה שיצאה משליטה באותו ערב בכיכר רבין, הציגה בפני אזרחי המדינה ומנהיגיה תמונת מראה כואבת וזעקה של יוצאי אתיופיה בטענה לאפליה מתמשכת מצד המדינה ומוסדותיה.

 עו"ד פלילי לקטיניםבמהלך תפקידי כעורך דין פלילי לקטינים המייצג נערים, חיילים וצעירים בשנות ה-20 לחייהם, אני מייצג לא מעט מבני העדה האתיופית בהליכים המשפטיים ומכיר מקרוב את המציאות העגומה בתחום זה. בשורות הבאות אתייחס לכמה נקודות למחשבה ובחלקן אציע נקודות לשיפור, ביחס של המוסדות השונים לבני העדה, בתקווה שהפעם ייעשו צעדים אמיתיים וכנים לשיפור מצבם של בני העדה.

30% מהנערים בכלא אופק: בני העדה האתיופית

ניקח לדוגמא את כלא אופק שבשרון שבו כלואים קטינים וצעירים עד גיל 21. על פי פרסומים שונים, ובהם הנתונים שפורסמו באתר הארץ, כ-30% מהאסורים בכלא הם קטינים בני העדה האתיופית, הרבה יותר גבוה ביחס לשיעור הקטינים האלו באוכלוסייה. מדוע זה המצב? מדובר ככל הנראה בחוסר מענה של מערכות שונות, בראשן מערכת המשפט, החינוך והרווחה.

במקרים רבים, כאשר ישנו תיק פלילי ראשון נגד קטין בן העדה, הוא בעל משמעות והשפעה גדולים על חייו וקיים סיכוי לא מבוטל שהוא יסתיים במאסר. בדרך כלל, מדובר בתיקים הנפתחים בעקבות מצבים אלו:

  • – התיק הפלילי הוא צירוף של מגוון תיקים פליליים רחב, או צירוף תיקים גדול.
  • – התיק הפלילי נפתח בעקבות עבירה שנייה שביצע הקטין, לאחר ששיקומו לא הצליח בעבירה הראשונה.
  • – בשכונות שבהן ריכוז של בני העדה האתיופית, מסתובבים גורמים עברייניים ממשפחות פשע המנצלים את מצוקת יוצאי אתיופיה. בתמורה לסכומי כסף קטנים יחסית, הם משכנעים את בני העדה הצעירים לבצע עבירות פליליות. כאן עולה השאלה – מדוע המשטרה לא מבצעת מאמצים גדולים על מנת לסכל את הפעילות של משפחות הפשע בקרב הצעירים בני העדה? מניעה עשויה בהחלט למנוע את עגמת הנפש מהקטינים ואת ההשלכות השליליות על עתידם.

גם במאסר, שילובם של קטינים וצעירים בני העדה עם יתר האוכלוסייה, בדרך כלל אינו חלק. הם יוצרים קשרים עם יוצאי אתיופיה אחרים בכלא וכך נרקמות להן חבורות. כאשר מסתיים המאסר, חוזרים הצעירים בדרך כלל לבתים הרוסים ולשכונות קשות יום, ממורמרים מיחס הממסד אליהם ומגובשים יותר, מה שעלול להצית את האש מחדש.

חוסר ההבנה של מערכת המשפט ומערכת החינוך

הבעיה בהליכים הפליליים מתחילה כבר כאשר עולה חשד כנגד נער ממוצא אתיופי ונפתח כנגדו תיק פלילי ראשון. שירות המבחן לנוער הוא זה שקובע את רמת המסוכנות של קטין הנעצר בחשד לביצוע עבירה. המלצתו לבית המשפט כיצד לנהוג, מתקבלת כמעט בכל המקרים. עם זאת, מניסיוני, לקראת ההמלצה לבית המשפט, קציני המבחן לא תמיד מגיעים לביקורי בית אצל בני העדה כפי שנדרש מהם, וגם אם הם מגיעים, הם לא מבינים את המורכבות בקיומה של משפחה קשת יום ואת התלות שלה בנער החשוד.

בחלק גדול מהמקרים, כשמדובר בתיק ראשון כנגד הנער, חלופת המעצר היא מעצר בית. אך גם כאן ישנן לא מעט בעיות כשמדובר בנערים בני העדה האתיופית, הן בפן הפלילי והן בפן החינוכי למשל:

  • חוסר יכולת לצאת לעבוד – נערים רבים בני העדה עובדים כדי לפרנס את משפחותיהם. קצינות המבחן בדרך כלל לא מבינות זאת, ולכן אין כל תועלת בכך שהנער יישב בביתו.
  • אי יכולת להרחיק את הקטין ממקום ביצוע העבירה – בדרך כלל, מורחק הקטין מזירת העבירה, אבל בעייתי מאוד ליישם זאת, שכן רוב בני המשפחה מרוכזים באזור אחד וקשה מאוד למצוא משפחה במקום מרוחק.
  • אפליה של מערכת החינוך – בני העדה מתקשים להשתלב בבתי ספר מובילים, ואם הם מתקבלים, ישנה אפליה של מערכת החינוך. כשנפתח תיק פלילי ראשון של נער שלא שייך לעדה, מחכים לראות מה ההשלכות ומנסים לנהוג בו בעדינות המקסימלית. לעומת זאת, תיק ראשון של בן העדה נתקל ביחס מחמיר מאוד לרוב. הנער מועבר לפנימייה, גם בעקבות עבירות זניחות יחסית, כמו גניבת סכום כסף קטן. רמת החינוך בפנימיות נמוכה ביותר, מה שמקשה על בני העדה לחזור לבתי הספר התיכוניים הרגילים.

לכן, ראוי כי המערכות השונות, ובראשן מערכת המשפט ומערכת החינוך, יטפלו באופן הרגיש ביותר בתיקים ראשונים, על מנת למנוע את ההשלכות החמורות על הנערים בני העדה האתיופית.

הזכות למחות לעומת אינטרס ההרתעה בהליך הפלילי

הבעיות שציינתי כאן ובעיות נוספות, הובילו את אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה להפגנה המדוברת, שבה נפצעו עשרות ונעצרו 43 איש. כמובן שמעצרם של מפגינים ש’עברו את הגבול’ ותקפו שוטרים לכאורה, מוצדק. כאן אינטרס ההרתעה גובר על פני הזכות למחות. עם זאת, במקרים לא קשים, כמו אלימות פיזית ברף הנמוך או אלימות מילולית בלבד, כאשר לאדם אין עבר פלילי, ראוי לאפשר לאזרחים לממש את זכותם למחות.

נבדוק מה קרה למשל, במחאה החברתית בשנת 2011, שגם בה נעצרו מספר מפגינים ש’הפרו את הסדר הציבורי’. התיקים לכאורה, דומים במהותם. במחאה החברתית, העצורים ללא עבר פלילי, נכנסו להליך שנמשך כשנה ובסופו נסגרו התיקים כנגדם ללא הרשעה. מדובר במדיניות לא יעילה ואף בזבזנית – היוצרת עומס על מערכת המשפט. במחאת יוצאי אתיופיה, הזכות למחות הובילה גם כן למעצרים בימים שאחרי ההפגנה. עילת המעצר של המפגינים היא ‘מסוכנות לציבור’. ככל שהחשדות נוגעים למפגינים ללא עבר פלילי, ניתן להימנע מלהגדיר עילה זו, להימנע ממעצר ולהביא להתחייבות המפגינים שלא להפר את הסדר בעתיד.

הזעקה המוצדקת: מה קורה כשנפתח תיק לנער אתיופי?
5 (100%) 1 הצבעות

עו"ד פלילי שגיא זני

עורך דין פלילי שגיא זני הוא עורך דין עצמאי משנת 2008, המלווה חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ומייצגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. בין התחומים בהם מייצג עו"ד זני: עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מין, ייצוג אסירים בעתירות ובוועדות שחרורים, הגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות למחיקת רישום פלילי.