כאשר קטין מבצע עבירת סמים (לרבות שימוש עצמי בקנאביס) הוא מועבר לטיפול של שירות המבחן לאחר חקירה קצרה מאוד על ידי המשטרה. במהלך תקופתו הראשונית עם קצינת המבחן יעבור הקטין 2-3 מפגשים אשר במהלכם יכללו 2-3 בדיקות שתן לאיתור סמים. לאחר תהליך קצרצר זה, יפסק הקשר של בן הנוער עם שירותי המבחן ויתחדש רק לאחר כמה חודשים עם הגשת כתב האישום, למעט מקרים נדירים מאוד בהם הקטין, סנגורו והוריו יתעקשו על קשר רציף עם שירותי המבחן ובקשתם תתקבל (מצב נדיר מאוד).

בעקבות כך, נוצר מצב בו קטינים אינם יכולים להוכיח שהם נקיים מסמים, הוריהם המשוועים למעקב וסיוע אינם מקבלים את התמיכה מהרשויות, ולא קיים מעקב רציף של בדיקות לאיתור סמים מיום ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום. עובדה זו גורמת לאיבוד המומנטום אשר יכול לסייע ביצירת שגרה ומשמעת אצל בן הנוער. בדרך כלל יום העבירה הוא היום בו צריך להתחיל את התהליך, לאחר החיפוש בביתו, שיחת ההתוודות מול ההורים והבושה מסביבתו, עושה בן הנוער חשבון נפש – ולכן התהליך צריך להתחיל באופן מיידי ורציף, ללא הפסקות.