הקשר ההדוק בין האונס באילת לשלטים המיניים בכפר סבא
-
עו"ד פלילי שגיא זני - צוות האתר
- ספטמבר 9, 2020
- אין תגובות
פרשת אונס בת ה-16 באילת שזעזעה רבים מאיתנו ופתחה מהדורות חדשות, התפתחה לפני מספר ימים, עם הגשת כתבי אישום נגד 11 חשודים במעורבות בו. בפרשה, כידוע, מעורבים בגירים וקטינים.
עם הגשת כתבי האישום, פורסמו שמותיהם של שלושה בגירים מעורבים, שניים מהם (בעלי עבר פלילי שריצו מאסר בעבר) מואשמים בעבירת אינוס ואחד מהם בסיוע ובעבירות נוספות. כתב האישום מייחס עבירת אונס לארבעה חשודים, מתוכם שני קטינים. יתר המעורבים, מואשמים בסיוע לאונס, אי מניעת פשע ועבירות אחרות.
האם נכון יהיה לחשוף את שמות הקטינים הנאשמים באונס?
אחד הדיונים שנתקלתי בהם בימים האחרונים, נערך בערוץ 12, ודן בשאלה אם צריך לחשוף את שמותיהם של הקטינים הנאשמים באונס. העיתונאית עדי מאירי, פרשנית לענייני משטרה, טענה בתוקף שיש לחשוף את שמותיהם כדי להזהיר את הציבור מפניהם. ואולם, מאירי בוודאי מכירה כמוני, עורך דין לנוער, את העיסוק בתיקי פלילים של קטינים, ואת המורכבות הרבה שבהם.
בתיקים אלו חשוב לשמור על חיסיון הקטינים. למעשה, מעצם הגשת כתב האישום, עומדת לקטינים חזקת החפות. נניח שמחר בבוקר שמותיהם מפורסמים. בית הספר, הצבא, שוק העבודה ועוד מסגרות רבות, חברתיות ומקצועיות, ייסגרו בפניהם מראש לשנים ארוכות, מבלי לדעת מה יעלה בגורל המשפט. לכן, פרסום השמות, במיוחד בשלב הזה, נראה כצעד שיוביל ליותר נזק מתועלת.
יש לציין כי בחוק הנוער (פרק א’, סעיף 1א) מצוין כי: “מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו…”. ברור שפרסום השמות של הקטינים, יהיה מנוגד לחוק זה, על אף חומרת המעשים לכאורה. לעתים רחוקות מאוד ישנם מקרים חריגים שבהם מפורסמים שמות הנאשמים, זאת למשל, אם קיים צורך חקירתי ממשי וצפי למתלוננות נוספות.
ובואו נחשוב לרגע, כמה קשה גם כך למנוע את פרסום שמות הקטינים הנאשמים בפרשה בשנת 2020, בעידן שבו שמועה קטנה עושה לה רגליים בתוך דקות לאלפי טלפונים ניידים ולרשתות חברתיות. מהנתונים שכבר פורסמו, ידוע שמדובר באחים תאומים ממושב בלכיש הלומדים באותו בית ספר. כמה אחים כאלו כבר יכולים להיות? ברור שבמעגל הקרוב יודעים במי מדובר, ואולי כבר במעגלים רחוקים יותר. חשבו גם על פוטנציאל הנזק בפרסום השם בעידן שבו Google זוכר הכל, ותוצאות החיפוש תחת שמותיהם יוכתמו משמעותית, גם אם האישום נגדם יהיה שולי. את המוניטין ברשת יהיה להם קשה מאוד לתקן, אם בכלל.
האם כל הנאשמים ביצעו עבירות חמורות ברף הגבוה?
מי אשם ואיך מונעים את האונס הבא?
חייגו 077-6704426 או השאירו פרטים
פוסטים נוספים בנושא:

הרשעה בעבירות מין במרחב האינטרנטי
בחודש שעבר ניתנה החלטה בתיק עפ”ג 34663-06-20 מדינת ישראל נ’ מירון. באותו עניין, היה מדובר באדם נכבד, רופא משפחה, שנמצאו על מחשבו האישי חומרים פדופיליים.

שגיא זני: ״גם אם תהיה לגליזציה, יש להחריג ממנה קטינים מתחת לגיל 21״
לאור פיזור הכנסת בשבוע שעבר, נבחרי הציבור הרבים שהתחייבו לפעול בנושא כבר לא יספיקו לקיים את הבטחתם לבוחרים בנושא לגליזציה, לפחות לא בזמן הקרוב. הדבר

למרות המידע המודיעיני, התיק נגמר ללא הרשעה בפלילים
ללקוח שהגיע אלי היו נתוני פתיחה לא פשוטים: מדובר היה בקטין מתחת לגיל 18. מידע מודיעיני הביא למעצרו בטענה של סחר בסמים, אשר התקבל לגביו