יש לציין כי בחוק הנוער (פרק א', סעיף 1א) מצוין כי: "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו…". ברור שפרסום השמות של הקטינים, יהיה מנוגד לחוק זה, על אף חומרת המעשים לכאורה. לעתים רחוקות מאוד ישנם מקרים חריגים שבהם מפורסמים שמות הנאשמים, זאת למשל, אם קיים צורך חקירתי ממשי וצפי למתלוננות נוספות.

ובואו נחשוב לרגע, כמה קשה גם כך למנוע את פרסום שמות הקטינים הנאשמים בפרשה בשנת 2020, בעידן שבו שמועה קטנה עושה לה רגליים בתוך דקות לאלפי טלפונים ניידים ולרשתות חברתיות. מהנתונים שכבר פורסמו, ידוע שמדובר באחים תאומים ממושב בלכיש הלומדים באותו בית ספר. כמה אחים כאלו כבר יכולים להיות? ברור שבמעגל הקרוב יודעים במי מדובר, ואולי כבר במעגלים רחוקים יותר. חשבו גם על פוטנציאל הנזק בפרסום השם בעידן שבו Google זוכר הכל, ותוצאות החיפוש תחת שמותיהם יוכתמו משמעותית, גם אם האישום נגדם יהיה שולי. את המוניטין ברשת יהיה להם קשה מאוד לתקן, אם בכלל.