באתר “הארץ” פורסמה לאחרונה כתבה המתארת את היחס של המשטרה ליוצאי אתיופיה, ובהם קטינים רבים, זאת לאור הפגנת המחאה שערכו כמה מאות מבני העדה. בכתבה תואר כיצד השוטרים מבצעים חיפוש בבתיהם של חשודים בפלילים בני העדה האתיופית ונוהגים בחוסר רגישות.

בכתבה הובאו נתונים לפיהם 41 אחוזים מיוצאי העדה, טוענים שהמשטרה מבצעת מעצרים בסביבתם ללא כל סיבה נראית לעין. בנוסף, על פי נתוני המשטרה, בין השנים 2006 ל-2011 עלה מספר תיקי הפשיעה של בני העדה בכ-8 אחוזים.

המשטרה דווקא נוהגת במקצועיות

עבירות קטיניםבתפקידי אני משמש עורך דין פלילי לקטינים ולבגירים כאחד, ומייצג לא פעם את בני העדה האתיופית. לדעתי ומהיכרותי את התחום, בעיקר באזור העיר רחובות, המשטרה דווקא נוהגת במקצועיות עם בני העדה. כמו כן, קיימת בעיה באזור זה, שבה בני העדה מפותים על ידי ארגוני פשיעה להצטרף אליהם. אלו נותנים להם כסף בתמורה לשיתוף הפעולה. אותם סכומי כסף מובילים אותם לרכוש מותגים ולנהוג בראוותנות מסוימת.

לעתים, בשל הניסיונות של המשטרה למגר את ניסיונות הפשיעה, בני העדה הלובשים מותגים, כפי שמתואר בכתבה, נעצרים. בעיה נוספת היא האירועים רבי המשתתפים של בני העדה: בעת שמתרחש מעצר, ישנם הרבה מעורבים באירוע ולכן ישנם מספר רב של חשודים ו/או עצורים. עם זאת, בעיניי הטענות לאפליה או לחוסר רגישות אינן מוצדקות.

חשוב לציין בהקשר זה כי על גורמי הרווחה לגלות מעורבות גדולה יותר בשיקום קטינים בני העדה. כאשר נער נעצר או נפתח נגדו תיק במשטרה, לגורמי הרווחה יכולת לסייע בשיקום, אך אלו לא מתגייסים. מניסיוני כעו”ד פלילי לקטינים, אם הנער לא יוזם את הבקשה לסיוע, אותם גורמים לא יבצעו מאמץ מיוחד.

חובה ליידע את ההורים, גם אם תרומתם שולית

אחת הטענות שהועלו בכתבה היא של אחד המרואיינים, כיום בן 23. כשהיה בן 13, הוא סיפר כיצד נלחץ מנוכחות השוטרים באחד מבתי הספר וברח מהמקום. הדבר הפך אותו לחשוד והוא נעצר, זאת מבלי ידיעת הוריו. כל עורך דין פלילי לקטינים יוכל לומר לכם כי במקרה של מעצר קטין, חובה ליידע גם את הסנגוריה הציבורית וגם את הורי הקטין במעצר.

במקרים רבים, ההורים יוצאי אתיופיה אינם מכירים את הסביבה שבה מסתובבים ילדיהם, סובלים מקשיי שפה והסתגלות, ולכן אינם מעורבים מאוד. יכולת ההורים להשפיע על הקטינים אינה גדולה – ולכן דווקא כאן הסנגוריה הציבורית עושה לרוב עבודה טובה יותר בייצוג ובשמירה על זכויות. בכל מקרה, חובה ליידע את הורי הקטינים על מעצר ילדיהם.

חוסר הסיוע של גורמי הרווחה

לשמור על זכות השתיקה? לא תמיד הצעד הנבון

נקודה אחרונה שאציין בנושא זה: אחד הקטינים שהתראיין לכתבה, מסר כי הוא סיגל לעצמו הרגלים כדי שלא ייעצר על ידי המשטרה ולא ייחשב לחשוד – הוא לא לובש מותגים, כדי שלא יחשדו בו כגנב וכך לא יעצרו אותו. לדבריו, הוא יעדיף לשתוק ולא לענות לשוטרים, אם ייתפס. באופן כללי וללא קשר ליוצאי אתיופיה, כעורך דין פלילי, ניתן לומר שאנשים הקשורים לארגוני פשע מקבלים הוראות לשמור על זכות השתיקה בחקירות. כאשר קטינים שומרים על זכות השתיקה, הדבר מעיד על דפוסי התנהגות עברייניים ומצטייר לא טוב. בעיני המשטרה, הדבר עלול להצטייר כהפניית עורף ולעבוד לרעת הקטינים. אני יכול להבין את הגישה ולקבל אותה ובמקרים מסוימים גם אמליץ לשמור על זכות השתיקה, אבל במיוחד כשמדובר בקטינים, חשוב מאוד ללוות את ההליך בשיתוף עו”ד פלילי לקטינים על מנת לעבור אותו בשלום.

האם המשטרה אכן נוהגת במקצועיות עם בני העדה האתיופית?
5 (100%) 3 הצבעות

עו"ד פלילי שגיא זני

עורך דין פלילי שגיא זני הוא עורך דין עצמאי משנת 2008, המלווה חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ומייצגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. בין התחומים בהם מייצג עו"ד זני: עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מין, ייצוג אסירים בעתירות ובוועדות שחרורים, הגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות למחיקת רישום פלילי.