רוב תיקי עבירות המין נסגרים ללא כתבי אישום: מדוע זה קורה?
"גרסה מול גרסה"
כדי לסתור את גרסת החשודים או להפריכה יש לשמוע את עדות המתלוננת. לדאבוננו, נפגעות מעבירות מין נמצאות בד"כ בטראומה ומנגנון ההדחקה שלהן עובד שעות נוספות – לכן יש קושי להשיג עדות פרטנית ומשמעותית מהן."60% מהתיקים נסגרים": האם יש טעם להתלונן?
המחוקק מאפשר זמני התיישנות ארוכים מאוד כשמדובר בעבירות מין, אך אליה וקוץ בה – ככל שהתלונה מוגשת מאוחר יותר, ישנו קושי בביסוס התלונה בעזרת פרטים המקנים מהימנות. בנוסף לכך, כשמדובר על ראיות פורנזיות (ראיות מדעיות לפענוח פשעים), משך הזמן שעבר יכול להשפיע על הגישה אליהן ועל איכותן. יש להדגיש כי ראיות פורנזיות הן ראיות חזקות מאוד שיכולות לבדן להכריע משפט.כיצד פותרים את הבעיה?
מניסיוני כעורך דין פלילי המייצג בין היתר בתיקי קטינים (שכן גם בגילאים צעירים לצערנו מבוצעות עבירות מין), יש לנהוג בזהירות רבה בקבלת גרסת מתלוננת ככל שהיא רחוקה מזמן האירוע. מיקוד ההשקעה בתחום הזיהוי הפלילי והמדע הפורנזי יאפשר למשטרה לפעול מהר ובאופן בלתי תלוי במצב הנפשי של המתלוננת בדרך להשגת ראייה מדעית שתוביל להרשעה.הכלי השני הנו עידוד מודעות בקרב נשים להגשת תלונה באופן מיידי ולא להשתמש בפרק הזמן הנדיב שמאפשר המחוקק, שכן, האפשרות לזכור פרטים מושפעת באופן ישיר מחלוף הזמן. ככל שמתלוננות יקבלו ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה כך התלונה תהיה סדורה וכזו שתעמוד במבחני הגיון ושכל ישר ותוכל להחזיק מים לבדה גם בתיקה של גרסה מול גרסה.חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים
פוסטים נוספים בנושא:
הביקורת של מבקר המדינה על הטיפול בעבירות מין היא קצה הקרחון
לאחרונה פרסם משרד מבקר המדינה, דו"ח המבקר את התנהלותם של הגורמים הממשלתיים בטיפול בנושא של עבירות מין, הן בנוגע לצד של נפגעי עבירה, והן בנוגע
רוב תיקי עבירות המין נסגרים ללא כתבי אישום: מדוע זה קורה?
הפרקליטות פרסמה את הסיכום שלה לשנת 2015 ובו מצטיירת תמונה המתארת קושי אמתי בהעמדה לדין של עברייני מין, כאשר מדווח כי 68% מהתיקים נסגרים בשל
עבירות מין והפצת סרטונים: הקטינים יוענשו או ישוקמו?
באתר חדשות 2 ובכלי תקשורת נוספים פורסם על חשד למספר עבירות מין שבוצעו על ידי קטינים. על פי החשד, שבעה נערים, כולם בגילאים 16-14, קיימו יחסי מין עם נערה בת 13 וחצי, חברתם ללימודים. לאחר המעשים, הופצו לכאורה סרטונים ותמונות עירום של הנערה ברשתות החברתיות ובאפליקציית וואטסאפ.
אביה של הקטינה מצא התכתבויות שנראו לו חשודות במכשיר הטלפון הנייד שלה והגיש תלונה במשטרה. בעקבות כך נפתחה חקירה נגד הקטינים בחשד לבעילה אסוכה בהסכמה מתחת לגיל 14 והפצת תמונות וסרטונים אינטימיים. הנערה תושאלה על ידי חוקרת ילדים של משרד העבודה ומסרה את הגרסה שלה בפרשה. החשד הוא שהנערים, חבריה של הקטינה לספסל הלימודים, יצרו איתה קשר והפיצו את התכנים המיניים באמצעים הטכנולוגיים השונים.
