נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם.

עורך דין פלילי לקטינים שגיא זני: "יש דרכים לפתרון"
עורך דין פלילי לקטינים שגיא זני: "יש דרכים לפתרון"

נתונים נוספים שפורסמו מטעם הסנגוריה הציבורית הם בנוגע לסוגי העבירות שביצעו בני העדה ובגינן הוגשו כתבי אישום: 75% עבירות שוד ו-25% עבירות אלימות. בנוסף, צוין כי מספר הקטינים בני העדה שמופנים להליך טיפולי במקום מאסר, נמוך משמעותית בהשוואה לבני גילם האחרים.

עורך דין פלילי לקטינים שגיא זני, המייצג בתיקים רבים צעירים בני העדה האתיופית, מסביר כי לדעתו האפליה המצטיירת מהנתונים מתחילה בשני גורמים מרכזיים: מערכת חינוך חלשה ומצב קשה בבית. אלו מובילים את הנוער לפשיעה. על פי רוב, התיקים הראשונים הנפתחים לבני הנוער האתיופים קלים ונקודתיים, אבל בסופו של יום, קיימות שתי אפשרויות: חזרה לביתם בשכונה קשת יום, או שליחה למסגרת בדמות פנימייה.

באשר לסוגיית הפנימייה, המוכרת ביותר היא פנימיית נירים. הבעיה היא שגם כאשר הנער נשלח למסגרת זו, רמת הלימודים שם נמוכה מאוד ורוב התיכונים לא יקבלו אותו לשורותיהם, גם אם הוא תלמיד מצטיין. הדבר עלול להוביל לחזרה לפשיעה, וככל שהנוער מתבגר, כך העבירות עלולות להיות חמורות יותר. נוסיף לכך קושי נוסף: לא מעט מהוריהם של נערים ונערות בני העדה האתיופית אינם מחוברים למתרחש בחיי ילדיהם בנושא לימודים וחווים קשיי שפה. הדבר מוביל לעתים לחוסר מעורבות וקושי לזהות את הבעיה, גם במקרים שבהם מבוצעות עבירות.

נקודות לשיפור המצב

לטענת שגיא זני, עורך דין לנוער, יש כמה נקודות עיקריות שאם הן תטופלנה, ייתכן שיהיה ניתן, ולו במעט, לשפר את המצב:

  • פנימיות ברמה לימודית טובה – כפי שנכתב כאן, הפנימיות אליהן נשלחים הנערים, לא צפויות להוביל אותם להישגים לימודיים גדולים, שכן רמת הלימודים בהן נמוכה מאוד. לכן, לא מספיק שהפנימיות ימנעו מבני הנוער שימוש בסמים ובאלכוהול, אלא עליהן להוות מסגרת חינוכית ברמה גבוהה יותר.
  • זיהוי תופעות של חבירת בני נוער לכוחות עברייניים – במצב הקיים כיום, לא מעט עבריינים מנצלים את מצוקת הנערים ממוצא אתיופי, נותנים להם כסף או מעבירים אותם לדירה גדולה יותר הסמוכה למקום מגוריהם וכך 'קונים' אותם. אלו, בתמורה, מבצעים 'עבודות' עבור העבריינים: גובים כספים ממלווים בריבית וכדומה. לו היה מנגנון המזהה תופעות של חבירת בני הנוער לגורמים עברייניים, ייתכן שעבירות רבות בתמורה לכסף קל, היו נמנעות.
  • הנגשת מערכת החינוך ושירות המבחן להורים – לאור ניסיונו של עורך דין לנוער שגיא זני, חלק מההורים ממוצא אתיופי אינו מעורב באופן מלא בלימודי ילדיהם, וחלק אפילו לא שם דגש על לימודים. מצב שבו אין מי שיפקח על הילדים בבית, מוביל להופעת התיקים הראשונים כבר בגיל צעיר, ובמקרים מסוימים, בגילאי 16-17 מגיעות גם עבירות חמורות יותר. לכן, יש להנגיש את מערכות החינוך להורים על ידי אנשי מפתח, דוגמת יועצות. כמו כן, גם כאשר מבוצעת עבירה פלילית, יש להנגיש את שירות המבחן לאוכלוסייה זו, כדי שיבוצעו סיורים בשכונות, יכירו את הסביבה וכדומה.
  • מניעת כדור השלג – ברמה המערכתית, הנתונים מדברים בעד עצמם. לא מעט מאסרים מובילים לאי גיוס לצבא ומכאן חוסר ההשתלבות בחברה רק הולך ומעמיק. לטענת עו"ד שגיא זני, עד הצבא יש לעשות הכל כדי לנסות ולתמוך בנערים ובנערות, גם אם הדבר אומר בחירה בדרך שיקומית על פני דרך הרתעתית בחלק מהמקרים.