מניעת פשיעת בני נוער שגיא זני

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה חושף תמונה מדאיגה בנושא של פשיעה בקרב בני נוער: העלות של כל נער עברייני אחד למשק הינה 600,000 שקלים. העלות הזאת מחושבת לפי הנזק שגורם הנער בפשיעתו, אך גם ובעיקר מן עלות של מערכת הרווחה, השכר וההשקעה של העובדים הסוציאלים, השמתם במערכת בתי הכלא (כאשר כליאת בני נוער היא יקרה הרבה יותר, היות וההכשרה של כלאי נוער גבוהה מאד) ועלויות נוספות. עוד הסתבר מן המחקר, כי לא מדובר בגזרה משמיים: על כל שקל שהמדינה משקיעה כדי למנוע פשיעה בקרב בני נוער – החברה הישראלית חוסכת עשרה שקלים. כלומר על כל שקל שמושקע בשיקום של בני הנוער, בהוצאה שלהם מהתדרדרות במעגל הפשיעה, מרוויחה המדינה פי עשרה.

אני לא כלכלן, אבל אני עו”ד לענייני נוער המעורה היטב בשטח: בסופו של דבר, אך המסקנה מן האייטם היא ברורה: העלות של נער עבריין למדינה הינה גבוהה מאד, בפרט ביחס לעלות שיש להשקיע במניעה ממנו להפוך לעבריין מלכתחילה. כאשר נוער עבריין מתחיל כעבריין בצורה הדרגתית, בעבירות רכוש זניחות, אלימות מינורית או סמים לשימוש עצמי, אז בדיוק נבחנת המדינה ביצירת התערבות נכונה: מציאת מסגרות לילדים קשי יום (אך לא תמיד: גם נוער ממשפחות חזקות יכול להגיע לפשיעה), כך שהנערים יקבלו יציבות הדרושה שלהם למניעת ההתדרדרות. ברור שככל שישקיעו בבני נוער כבר בעבירה הראשונה, ובמגע הראשון שלהם עם רשויות החוק, קטן הסיכון שהנוער יהפוך לרצידיביסט וכך נימנע מכליאת בני נוער, שהיא כאמור יקרה במיוחד. אם נשקם בזמן, לא נצטרך להרתיע מלכתחילה על ידי כליאה.

שיקום נוער עברייני

שיקום בני נוער הוכיח את עצמו: לפי הכתבה, עמותת ידידים מפעילה תוכנית בשם “סיכויים” שמשלבת בקהילה את הנערים שביצעו פשעים. לפי הבדיקה שערכה העמותה, עולה  מן מתוך כלל המשתתפים בתוכנית,  79% לא חזרו לפשיעה ו-56% אף התגייסו לצה”ל. המסקנה היא שבמקום להרחיק בני נוער עם נטייה עבריינית מן החברה על ידי כליאתם, יש לחתור דווקא לשילובם במסגרות. שילובם של הנערים בחברה ובמערכת החינוך ל-12 שנות לימוד ואף בצבא, יגביר את הסיכויים לכך שהנערים בסופו של דבר יחיו את חייהם כאנשים נורמטיביים יותר לא בשולי החברה כעבריין.