כל עורך דין לנוער נתקל בעבירות אלימות בקרב קטינים במהלך עבודתו השוטפת. עבירות אלה לעתים, כוללות שימוש בכלי נשק חם או קר – ובמקרים מסוימים שימוש בסכין וביצוע דקירות בנערים אחרים. עבירת דקירות (ואין זה משנה אם מדובר בעבירות קטינים או בגירים) יכולה להקים בכתב האישום שני סעיפי אישום הנבדלים זה מזה באופן מהותי, במיוחד בענישה.

  • חבלה בכוונה מחמירה – על פי סעיף 329 לחוק העונשין. עבירה זו נעשית “…בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה…”. הענישה המקסימלית בעבירה זו היא 20 שנות מאסר, והיא מקבילה להריגה או לניסיון רצח מבחינה עונשית.
  • חבלה חמורה – על פי סעיף 333 לחוק העונשין. הענישה המקסימלית בגין עבירה זו היא 7 שנות מאסר. בשילוב נשק קר או חם (סעיף 335), ענישת המקסימום היא עד 14 שנות מאסר.

המגמה כיום בעבירות אלה

עורך דין פלילי לקטינים שגיא זני

ההרתעה נעשית לעתים על חשבון הנאשמים

כדי למגר את תופעת הסכינאות וליצור הרתעה הן בקרב קטינים והן בקרב בגירים – ברגע שמגיעה לפתחה של הפרקליטות עבירה מסוג זה, המגמה כיום היא הגשת כתב אישום המייחס לנאשם חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329) שעונשה המקסימלי חמור בהרבה בהשוואה לסעיף האישום האחר.

עבירת חבלה בכוונה מחמירה מצריכה כוונה ממשית מצד הנאשם “להטיל באדם נכות או מום”, כלומר, שהנאשם יהיה בעל רצון אמיתי לפגוע בקורבן כך שהוא יישאר נכה או בעל מום. ניתן ללמוד על הכוונה על ידי מספר הדקירות בקורבן ומיקום הדקירות (לדוגמא: 5 דקירות באזור החזה והצוואר מעידות על כוונה מסוימת), אבל במקרה זה יש צורך להראות כוונה מיוחדת בצורה אחרת.

מתחם הענישה בעבירה החמורה יותר נע בין 4 ל-7 שנות מאסר, לעומת מתחם הענישה הנהוג בעבירות חבלה חמורה – בדרך כלל 3 שנות מאסר. לכן, מטעמי הרתעה ומיגור תופעת הסכינאות, הפרקליטות בוחרת בסעיף החמור יותר. עבודתו של עורך דין פלילי לקטינים היא להראות היעדר כוונה מיוחדת, כלומר שהנאשם היה ללא יסוד נפשי, וכך לשנות את סעיף האישום לסעיף הקל יותר.

ומה אם הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול?

נשאלת השאלה אם נאשם שהיה שתוי בעת ביצוע המעשים, יכול להיות מודע בכלל לכוונה המיוחדת המצוינת בלשון החוק, שכן רמת המודעות צריכה להיות גבוהה ביותר. לכן, האלכוהול, במקרים מסוימים, עשוי להיות דווקא ‘לטובת’ הנאשם.

עבירה הגורמת חבלה ומעורבים בה סכינים היא עבירה חמורה בהחלט ואין להקל בה ראש. עם זאת, בפועל ומניסיוני כעורך דין לנוער ולבגירים, אין הבחנה אמיתית בין שני סעיפי האישום אותם ציינתי. הפרקליטות בוחרת בסעיף החמור יותר, על אף שבחלק גדול מהמקרים מעורב אלכוהול בביצוע העבירה, מה שמקשה להוכיח את עניין הכוונה. בנוסף, כתב אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה מוגש לבית המשפט המחוזי, לעומת כתב אישום בגין חבלה חמורה המוגש לבית משפט השלום. ההתייחסות במחוזי לעבירה והחשיפה שלה, גדולים יותר.

זו כנראה ה’דרך’ של מערכת המשפט והפרקליטות להתמודד עם התופעה, על אף שכתבי האישום מתעלמים פעמים רבות מהיסוד הנפשי להטיל מום או נכות בקורבן. ברגע שיש יותר ראיות לכך שהנאשם היה שתוי, או תחת השפעת סמים, כושר ההחלטה שלו בעייתי וקיים קושי להוכיח את הכוונה הנדרשת על פי סעיף 329. תפקידו של עו”ד פלילי לקטינים במקרה של אישום הוא שינוי סעיפי האישום או ביטול כתב האישום, בנסיבות המתאימות.

“תת תרבות הסכין” – הניסיונות להרתיע על חשבון הנאשמים
5 (100%) 1 הצבעות

עו"ד פלילי שגיא זני

עורך דין פלילי שגיא זני הוא עורך דין עצמאי משנת 2008, המלווה חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ומייצגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. בין התחומים בהם מייצג עו"ד זני: עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מין, ייצוג אסירים בעתירות ובוועדות שחרורים, הגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות למחיקת רישום פלילי.