מאסר

דו"ח הסנגוריה הציבורית חושף ממצאים מדאיגים

כמדי שנה, הסנגוריה הציבורית מפרסמת את הדו"ח השנתי שלה, כשגם השנה עולים ממצאים מדאיגים. על פי הדו"ח, התנאים של חלק מהאסירים בבתי הכלא השונים בישראל רעים מאוד, גם כשמדובר על קטינים.

על פי הדו"ח, במהלך השנה, נמצא כי קטין ששהה במעצר בבית הסוהר אופק וניסה להתאבד, לא נבדק על ידי פסיכיאטר, יותר משבועיים לאחר המקרה, משום שאותו פסיכיאטר ביצע שירות מילואים ולאחר מכן טס לחו"ל. בעקבות זאת, אותו צעיר שניסה לשלוח ידו בנפשו, נאלץ להתמודד לבדו למשך תקופה ארוכה וללא עזרה מקצועית. אירועים מזעזעים נוספים הקשור לקטינים נרשמו בבית הסוהר אופק, כאשר תועדו שני מקרים שבהם נכבלו קטינים למיטה במשך שעות ארוכות. באחד המקרים נכבל צעיר למיטה במשך 37 שעות רצופות, זאת לאחר אירוע הצתה.

כרוניקה של הזנחה

על פי היומן של בית הכלא, אותם צעירים שהואשמו בעבירות קטינים אשר נכבלו למיטה במשך שעות ארוכות שוחררו מדי ארבע שעות למשך שעתיים ולאחר מכן נכבלו שוב. בנוסף, תועד אירוע שבו נכבלו שני קטינים למיטה למשך עשר שעות ברציפות. יש לציין כי לפחות על הנייר, אמצעי ריסון אמורים לשמש לריסון, ולא כאמצעי ענישה.

גם בבית המעצר המחוזי בירושלים נרשמו מקרים של הזנחה, כולל קטינים. בבית המעצר טענו העצורים, חלקם קטינים, כי הם נאלצים ללבוש את אותם הבגדים זמן רב מבלי שיכובסו, וכי השמיכות שמשמשות אותם בשעת לילה אינן מכובסות כלל. באופן כללי, עולה מן הדו"ח כי בארבעה מתקני כליאה שונים נמצאו ליקויים הקשורים לאיכות הטיפול הסוציאלי באסירים ולמחסור בכוח אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים.

בחמישה מתקני כליאה בישראל נמצא כי לא ניתנים שירותי שיקום, חינוך וגם לא טיפול סוציאלי לאסירים ביטחוניים, זאת למרות הביקורת החריפה של בג"ץ בנושא. בחמישה מתקני כליאה אחרים נמצאו ליקויים הקשורים לתכניות החינוך וטיפול ושיקום עבור דוברי שפות אחרות שאינן עברית. בעשרה מתקני כליאה ברחבי הארץ התגלו ליקויים במסגרות החינוך והפנאי ובשמונה נמצאו ליקויים במסגרות התעסוקה השונות.

ב-13 מתקני כליאה שונים התקבלו תלונות רבות על הטיפול הרפואי ועל זמינותו של הרופא, זאת למרות הוראות החוק, הנוגעות לטיפול רפואי לאסיר או עצור, לשם שמירה על בריאותו.

למה זה קורה ומה ניתן לעשות בנידון? 

ראשית, את הדו"ח צריך לחלק לשניים: לקושי הפיזי של האסירים ולאפשרויות השיקום המועטות. בנוגע לחלק הראשון, כדי לשפר את המצב, המדינה חייבת להשקיע סכומי כסף אדירים. ישנם בישראל לא מעט מתקני כליאה מיושנים, שנבנו לפני למעלה מ-50-60 שנה. אם לא יקימו מתקני כליאה חדשים, התנאים הפיזיים ימשיכו להיות קשים. בנוסף, אם בבתי המשפט יראו את המאסר כמוצא אחרון עבור אסירים ללא עבר פלילי, וינסו לעשות הכול כדי למנוע כניסתם לבתי סוהר, הצפיפות במתקני הכליאה השונים תרד משמעותית.

דבר נוסף ומדאיג לא פחות הוא הנושא השיקומי, או יותר נכון של היעדר שיקום. בבתי כליאה רבים אפשרויות השיקום מועטות, אם הן בכלל קיימות. כך גם לגבי חינוך. הדבר פסול עד מאוד, שכן אם אסירים לא יקבלו את הכלים הנכונים להתמודדות עם העולם החיצון, הם ימצאו את עצמם במעצר בחזרה מהר מאוד.

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא: