בעיות ההתמכרות בקרב בני נוער מהוות אתגר מרכזי עבור מערכת הרווחה, החינוך והמשפט. מאחורי כל תיק בתחום עבירות קטינים יש נער או נערה שמנסים להתמודד עם מצוקה, חוסר יציבות ולעיתים גם רקע משפחתי מורכב. מסגרות הגמילה אמורות להיות המקום הבטוח שמחזיר אותם למסלול, אך במקרים רבים המערכת מתקשה לספק את המענה הנדרש. כדי להבין את עומק הבעיה יש לבחון מקרוב את האופן שבו פועלים המוסדות ואת הפער שבין הצורך של הקטינים לבין המציאות היומיומית.
מוסדות גמילה לנוער: בין שליחות חשובה למציאות מאתגרת
מוסדות גמילה לנוער פועלים מתוך כוונה אמיתית לסייע לבני נוער המתמודדים עם התמכרות לסמים, אלכוהול או התנהגויות סיכון אחרות. חלקם משלבים אורח חיים קהילתי, חלקם מציעים אשפוזית טיפולית וחלקם מבוססים על מודלים חינוכיים קהילתיים. בפועל, עדויות שונות מצביעות על בעיות מבניות כמו תנאי מחייה מוגבלים, מחסור בכוח אדם מקצועי, קושי לשמר מדריכים לאורך זמן ודרכי משמעת שאינן בהכרח מותאמות לנוער.
במקרים שונים מופעלת ענישה נוקשה כמו בידוד או הרחקה, צעדים שאולי נתפסים ככלי משמעתי במערכות אחרות אך עלולים ליצור אצל נערים תחושות של ניתוק והשפלה. חשוב להבין כי בני נוער עם רקע של התמכרות או היסטוריה של עבירות קטינים אינם מסוגלים תמיד להתמודד עם אמצעים כאלה. הם זקוקים למסגרת יציבה, קשובה ומקצועית, ולא לענישה שנועדה לייצר ציות בלבד.
השפעת התנאים על תהליכי שיקום וייצוג משפטי
כאשר נער נמצא במסגרת טיפולית במסגרת חלופת מעצר, תנאי המקום משפיעים לא רק על התהליך הרגשי אלא גם על ההליך המשפטי כולו. עורך דין פלילי לקטינים נדרש לעקוב מקרוב אחר מצבו, אך לעיתים קרובות המוסדות אינם מאפשרים תקשורת שוטפת, אינם מדווחים בזמן ולא תמיד מספקים גישה מהירה לבדיקת מצוקת הקטין.
שקיפות היא תנאי חיוני בכל מסגרת שעוסקת בשיקום ובהגנה על זכויות הנוער. כאשר קשה להשיג אנשי צוות, כאשר אין דיווח רציף וכאשר לא קיימים נהלי תקשורת ברורים מול עורכי דין או מול הסנגוריה הציבורית, נפגעת היכולת לספק לקטין ייעוץ וליווי מלאים. ייצוג קטינים מחייב גישה לא רק להליך המשפטי עצמו אלא גם לתנאי הטיפול שבהם שוהה הקטין. ללא קשר ישיר ורציף, קשה לוודא שהזכויות נשמרות ושהטיפול אכן מתקדם לכיוון שיקומי.
בעיה מערכתית שדורשת שינוי מבני ולא נקודתי
הקושי המרכזי במערך הקיים נובע מהיעדר תקצוב מספק ומהעובדה שמדריכים רבים הם מכורים לשעבר שאינם תמיד מקבלים הכשרה מקצועית מספקת. מדובר באנשים בעלי ניסיון חיים חשוב, אך ללא ליווי חינוכי ופסיכולוגי מתאים הגבולות מיטשטשים והעומס הופך לשוחק. סביבת עבודה מתוחה, שכר נמוך ותנאים בסיסיים לא מספיקים מובילים לתחלופת צוות גבוהה ולחוסר יציבות, והנערים משלמים את המחיר.
בנוסף, המוסדות נדרשים ליישם הליכי סינון מדויקים יותר. לא כל נער מתאים למסגרת קהילתית נוקשה, ולא כל נער מגיע מתוך רצון טיפולי אמיתי. כאשר נשלחים למסגרת שאינה תואמת את צרכיהם, מתרחשת נשירה גבוהה ולעיתים אף הידרדרות נוספת. בתחום עבירות קטינים, נשירה כזו עלולה להוביל לחזרה לסביבה מסוכנת ולהעמקת המצוקה.
מעטפת חינוכית מלאה ככלי שיקומי אמיתי
החינוך הוא אחד המפתחות המרכזיים לשיקום. מסגרות המציעות לימודים מלאים ברמה גבוהה, צוות פדגוגי מקצועי וקוד חינוך מפוקח מצליחות לייצר יציבות ולהקנות לנערים תחושת מסוגלות. מערכת חינוך מסודרת בתוך המסגרת הטיפולית מאפשרת לנער לשמור על רצף לימודי, לבנות שגרה ולחוות הישגים קטנים שמחזקים את התחושה שיש לו עתיד.
עורך דין קטינים המתלווה לנערים במהלך ההליכים המשפטיים יודע כי ברגע שנער מרגיש שיש לו מסגרת תומכת, יציבה וברורה, הוא מסוגל להתקדם גם ברמה המשפטית. כאשר מערכת החינוך חלשה או אינה קיימת, תחושת חוסר התקווה גוברת והנער נמשך בחזרה לדפוסים מסוכנים.
הדרך קדימה: חיבור בין המערכת המשפטית, הרווחה והחינוך
כדי ליצור שינוי אמיתי, יש צורך בשיתוף פעולה מלא בין משרד הרווחה, משרד המשפטים, הגורמים החינוכיים והמערכת הטיפולית. הפתרון אינו יכול להיות נקודתי. הוא חייב לכלול פיקוח מקצועי, תקצוב משמעותי, הכשרת מדריכים ומנהלים, בניית מסגרות לימוד פנימיות והנגשה משפטית מלאה לכל נער.
מערכת טיפול מקצועית שתבין את צרכי הנוער תתרום לצמצום עבירות קטינים, להפחתת מעצרים ולהעלאת סיכויי השיקום. נער שיודע שמקשיבים לו, מבינים אותו ומעניקים לו מסגרת מקצועית ואנושית, הוא נער שיש לו סיכוי אמיתי לחזור לחיים תקינים.
