עבירה פלילית בישראל חלה על נער או נערה כבר מגיל 12. המשמעות היא, שאם נער או נערה ביצעו עבירה כשהם מעל גיל 12, ייפתח נגדם הליך פלילי בבית משפט לנוער. אך מה ההבדל בין בית משפט זה לבין בית משפט רגיל?

בארץ ובעולם, ישנה חשיבה דומה בנוגע לעבריינות של נערים – אלו בעלי פוטנציאל גדול יותר לשיקום מאשר עבריינים בגירים. בעקבות זאת, מלבד ענישה, בתי משפט לנוער שמים את הדגש על דרכי שיקום וטיפול של נערים עבריינים, זאת בניגוד לבתי משפט רגילים.

ההבדלים בין ישראל לגרמניה

כשקטין עובר עבירה בזמן שהוא מתחת לגיל 12, מוגדר כקטין נזקק, כך על פי חוקר הנוער. מדובר על קטין שנשקפת סכנה לשלומו הגופני או הנפשי, והוא זקוק להגנה וטיפול. במקרים אלו, בית המשפט ידרוש בדרך כלל מהאחראי על הקטין לדאוג לשלומו ולשיקומו.

בניגוד לישראל, ישנם מקומות בעולם שנוהגים אחרת. בגרמניה למשל, רשאי בית המשפט לדרוש מנערים שעברו עבירה פלילית לעבור הליך של טיפול פסיכולוגי-חינוכי, בכפוף להסכמת האפוטרופוס, זאת בהנחה שהם מתחת לגיל 16. אם הם מעל לגיל זה, עליהם להסכים לכך. אם הם מסרבים לטיפול, ניתן לשלוח אותם לעד ארבע שבועות מאסר.

ההליך הפלילי המבוצע נגד קטין

הדיונים הנוגעים לקטינים שביצעו עבירה פלילית נערכים בבית המשפט לנוער, ברוב המקרים בליווי עורך דין לנוער או עורך דין לקטינים.כ השאיפה היא, לשקם כל נער ונער, ולכן נוקט בית המשפט בצעדים שונים כדי לטפל בנוער, ומעדיף שלא לגזור עונשים על הקטינים. הטענה היא, שלבני נוער סיכויי שיקום גבוהים יותר מלבגירים.

חל איסור לפרסם תמונת קטין, זאת בשל הרצון שלא לפגוע בעתידו. גם בפסקי דין שכן מותרים לפרסום שמו של הקטין יפורסם בצורה כזו שתמנע את הזיהוי שלו. בכלל, בניגוד לבתי משפט רגילים, חוק הנוער מאפשר לבית המשפט לנוער גמישות מסוימת, כשהדגש הוא שיקום הנוער.