הורים רבים מתקשים להבחין מתי התנהגות חריגה של ילד או נער היא חלק מתהליך טבעי של גיל ההתבגרות, ומתי מדובר בסימנים מוקדמים להתמכרות. זהו קו דק, ולעיתים מבלבל, אך ישנם סממנים ברורים שחשוב להכיר ולזהות בזמן.
כאשר מדברים על התמכרויות בקרב ילדים ובני נוער, חשוב להבין שמדובר בתופעה רחבה. התמכרות להימורים, לסמים או להתנהגויות ממכרות אחרות חולקות מאפיינים דומים מאוד. לעיתים סוג ההתמכרות שונה, אך הדפוסים ההתנהגותיים כמעט זהים.
בין הסימנים הנפוצים ניתן למצוא עצבנות מוגברת, שינויים חדים במצב הרוח, הסתגרות וקנאות לפרטיות. קנאות זו באה לידי ביטוי בשהות ממושכת בחדר סגור, רגישות יתר סביב הטלפון הנייד, מחיקת שיחות, או תגובות חריפות כאשר מישהו מנסה לשאול או להתעניין. לכך מצטרפות שיחות בטונים גבוהים בשעות לא שגרתיות, קושי לשמור על סדר יום יציב, ירידה בתפקוד הלימודי או החברתי, ולעיתים גם ניתוק רגשי מהסביבה הקרובה.
מרכיב מרכזי נוסף שכמעט תמיד מופיע הוא כסף. כסף הוא מניע משמעותי בכל תהליך של התמכרות. היעלמות של סכומים קטנים, בקשות חוזרות לכסף ללא הסבר ברור, או גניבות קטנות מההורים בדרכים שונות, הם חלק ממעגל שמזין את עצמו ומעמיק את הקושי. לעיתים מדובר בסכומים שנראים שוליים, אך המשמעות שלהם גדולה מאוד.
הנקודה החשובה ביותר להבנה היא זו: הילדים אינם האשמים. הם אינם מחוללי התופעה, אלא הקורבנות שלה. מדובר בתהליך מורכב, שמערב מצוקה רגשית, חוסר אונים ולעיתים גם בדידות עמוקה. כאשר התהליך הזה אינו מזוהה בזמן, הוא עלול לגבות מחירים כבדים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים.
מעורבות הורית, הקשבה אמיתית, ושימת לב לשינויים הקטנים הם לעיתים ההבדל בין הידרדרות לבין עצירה בזמן. לא מתוך חשדנות, אלא מתוך אחריות ואכפתיות. לפעמים שיחה אחת, תשומת לב אחת, ונכונות לראות את מה שלא תמיד נוח לראות, יכולות לשנות מסלול של חיים שלמים.
