באתר חדשות 2 ובכלי תקשורת נוספים פורסם על חשד למספר עבירות מין שבוצעו על ידי קטינים. על פי החשד, שבעה נערים, כולם בגילאים 16-14, קיימו יחסי מין עם נערה בת 13 וחצי, חברתם ללימודים. לאחר המעשים, הופצו לכאורה סרטונים ותמונות עירום של הנערה ברשתות החברתיות ובאפליקציית וואטסאפ.

אביה של הקטינה מצא התכתבויות שנראו לו חשודות במכשיר הטלפון הנייד שלה והגיש תלונה במשטרה. בעקבות כך נפתחה חקירה נגד הקטינים בחשד לבעילה אסורה בהסכמה מתחת לגיל 14 והפצת תמונות וסרטונים אינטימיים. הנערה תושאלה על ידי חוקרת ילדים של משרד העבודה ומסרה את הגרסה שלה בפרשה. החשד הוא שהנערים, חבריה של הקטינה לספסל הלימודים, יצרו איתה קשר והפיצו את התכנים המיניים באמצעים הטכנולוגיים השונים.

בחקירתם, קשרו עצמם החשודים למעשים ולשוטרים התברר כי קיימו יחסי מין עם הקטינה בחמישה מקרים. לאחר שנחקרו, שוחררו שבעת החשודים ממעצר בתנאים מגבילים.

מקרה ספציפי זה הוא דוגמא למקרים דומים רבים שהפכו, לצערנו, לשכיחים מאוד לאחרונה. בתור עורך דין פלילי לקטינים שנתקל במקרים אלו באופן תדיר, רצף האירועים האחרון מעיד על כשל מסוים במערכת החינוך. לדעתי, מערכת החינוך צריכה לגבש כללים שיאפשרו איתור של תופעות אלה בשלב מוקדם יותר. כשגורמי החינוך יהיו עם האצבע על הדופק, ניתן יהיה לאתר את התופעה ולעצור אותה בשלב מוקדם.

מהן השלכות העבירות ואיך ניתן להתמודד עמן?

אין ספק שגילה הצעיר של הנערה (13 וחצי) מהווה בעיה מסוימת מבחינת החוק ומבחינת הגדרת העבירה – זאת מכיוון שלא נבחן יסוד ההסכמה החופשית שלה בעת המעשה. החוק לא מניח שנערה שגילה קטן מ-14 מסוגלת לבצע מעשים שכאלו מתוך רצון חופשי. למעשה, נושא ההסכמה רלוונטי רק בהיבט שבו הנערים החשודים לא השתמשו בכוח, אך ככלל, במקרה זה, מדובר בהסכמה שהיא מלאכותית.

הפצת הסרטונים מהווה פגיעה בפרטיות הנערה, אך חשוב מאוד לציין את פוטנציאל ההידרדרות במצבה הנפשי. ממקרים דומים מניסיוני בתור עורך דין פלילי לקטינים, עצם הפצת הסרטונים גורם לנידוי חברתי ולנזק נפשי גדול ביותר. פוטנציאל הרסני זה משפיע כמובן על חומרת המעשים של הנערים, שכן הצורך בשיקומה של הקטינה חשוב יותר ויותר.

במקרה זה, כפי שמצטייר מן הכתבה, על עו"ד פלילי מטעם הקטינים להדגיש את העובדה שהמעשים בוצעו ללא שימוש בכוח וללא איומים – ומתוך בורות של הנערים ואי הכרת החוק. כמו כן, ניתן לטעון לכשל חינוכי מצד מערכת החינוך מבחינת המותר והאסור והמתירנות המינית.

שיקום או ענישה והצורך בייעוץ לפני המפגש על קצינת המבחן

כאשר מדובר בנערים עד גיל 16, הענישה היא לא ברירת מחדל שנמצאת על הפרק תמיד. אם הנערים ייקחו אחריות על מעשיהם שבוצעו לכאורה, יחל הליך טיפולי ממושך. נערים שלא ישתפו פעולה עם שירות המבחן ויקשו על ההליך, יופנו לאפיקים אחרים ובהם עלולים להיות אישומים פליליים. עם זאת, מניסיוני כעורך דין פלילי, אף אחד לא ממהר לעשות זאת. למרות המעשים החמורים שבוצעו לכאורה, שיקול השיקום הוא מעל לכל. הנערים שיאמצו את דרך השיקום יוכלו לצאת ממקרה זה אפילו ללא הרשעה.

תסקיר שירות המבחן הוא אחד הנושאים החשובים ואחדד זאת כאן. תסקיר זה בעל חשיבות גדולה, שכן קצין או קצינת המבחן מתייחסים לפרמטרים ייחודיים בבואם לתת המלצה לבית המשפט – ובית המשפט מקבל לרוב את ההמלצה. לכן, עוד לפני המפגש הראשוני עם קצין או קצינת מבחן, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי.

שחרור ממעצר בתנאים מגבילים

בכתבה הוזכר כי בני הנוער שוחררו ממעצר בתנאים מגבילים. שחרור ממעצר זה, בטווח הזמן המיידי, מדבר על מעצר בית מלא. תקופה זו היא תקופת חגים וחופשה מהלימודים. לאחר מכן, יהיה צורך לשלב את הנערים החשודים במסגרת חינוכית כחלק מההליך הטיפולי. במקרים רבים וכפי שמסתמן במקרה זה, יהיה צורך להפריד בין המתלוננת לבין הנערים.

באופן אבסורדי, לעתים מעבירים דווקא את הקטינה שהתלוננה למוסד חינוכי אחר ולא את הנערים החשודים, וזאת בשל העובדה שקל יותר לבצע זאת (העברת תלמידה אחת ולא שבעה תלמידים). באופן זה, יוכלו הנערים לשוב וללמוד בבית הספר באופן הדרגתי. כמובן שלאחר שעות הלימודים, התנאים יהיו חזרה למעצר בית מלא. הליך שיקומם והחזרתם לחיי שגרה, יבוצע באופן הדרגתי.