עורך דין פלילי שגיא זני ייצג לאחרונה אדם החשוד בפדופיליה והצליח להביא לסגירת תיק החקירה בעניינו, מחוסר ראיות. סגירת התיק אמנם ניקתה את החשד מהאדם לגמרי, אך פרסומים שונים באינטרנט שפרסומם נמשך גם לאחר סגירת התיק, הביאו לכך שחייו הושפעו לרעה מהפרשה. בשורות הבאות נתמקד באפקט השלילי שנוצר ומחריצת דינו של אדם, שלא הואשם ולא הורשע כלל בעבירה – ונציע פתרון אפשרי.

אותו אדם שפנה אל עו"ד פלילי זני, נחשד שיצר קשר עם נערות קטינות, ניהל איתן שיחות בעלות אופי מיני ואף יזם איתן מפגש. באחת הפעמים, כך על פי החשד, יזם את המפגש אדם שנחשב ל"צייד פדופילים" והתחזה לקטינה. משהחשוד הגיע לאותו "מפגש", הוא נעצר על ידי המשטרה. לאחר ששהה כ-48 שעות, הוא שוחרר ממעצר ללא תנאים מגבילים ולימים נסגר התיק מחוסר ראיות.

יש לציין כי בניגוד למעצרי חשודים אחרים, שמו של החשוד התגלה בשלב מוקדם כדי לדעת אם נערות נוספות נפגעו ממעשיו לכאורה. לאחר שנוקה מכל חשד, עבר האדם הליך ביקורת קבלה לעבודה מכוח החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים. עצם סגירת התיק והעובדה שנבדק כי האדם לא בעל מסוכנות מינית כלשהי, הכשירו אותו לשמש כעובד במקום ובו ילדים.

אמנם אותו אדם נוקה באופן מוחלט מכל חשד מבחינה משפטית ומבחינת משטרת ישראל והרשויות השונות, אך ה"עונש" שספג הוא תדמיתי. ברשתות החברתיות הופץ שמו במהירות, מה שפגע בו ישירות באופן מיידי, אך גם בבני משפחתו. לאדם זה נגרמו נזקים הנאמדים בכ-600 אלף ש"ח, מה שהוביל אותו לסגור עסק שבבעלותו. מקרה זה מלמד כי מספיק שאדם אחד יפיץ מידע שלילי על אדם אחר, כדי שהמידע יעבור לאנשים רבים במהירות, מה שמביא לכדור שלג שלילי הבלתי ניתן לשליטה.

בעקבות מקרה זה ומקרים דומים נוספים, נשאלת השאלה איפה עובר הגבול בין חופש הביטוי לכתוב ברשתות החברתיות באופן חופשי, לבין ההגנה על הפרט, שנוקה מכל חשד. במקרה זה, הגנת הפרט נבלעת לעומת חופש הביטוי. יש בעייתיות להתמודד עם הבעיה שנוצרה באמצעות הגשת תביעות לשון הרע, משום שמבחינה משפטית, הנושא מסורבל. בנוסף, הגולשים שפרסמו את המידע ושיתפו אותו יוכלו להשתמש בטענת ההגנה "אמת דיברתי", שכן הם מציינים את דבר מעצרו של האדם, אך לא את זיכויו המוחלט.

הפתרון: צו איסור פרסום עד הגשת כתב אישום

אחד האמצעים להגן במקרה זה על שמו של אדם הוא צו איסור פרסום גורף עד להגשת כתב אישום. במקרה זה ובמקרים דומים אחרים, האצבע על ההדק הייתה קלה וצו איסור הפרסום הוסר מהר מדי. המשך קיומו של צו איסור הפרסום עד לתום החקירה, היה מבטיח את זכויות הפרט של אותו אדם. הגבול צריך להיחצות ברגע שמוגש כתב אישום – רק אז ניתן לאפשר את פרסום שמו של האדם, משום שבשלב זה, מתגבשים אישומים מוצקים יותר.

במצב הקיים כיום, צו איסור פרסום לא מוצא באופן מיידי. בעידן הרשתות החברתיות, הדבר נחשב לבעייתי על אחת כמה וכמה, משום שהפרסום כבר נעשה ולא ניתן לעצור אותו. בגלל ההיקף העצום של הפעילות ברשתות החברתיות, יש קושי לאכוף את הצו.

לא רק בגירים: גם קטינים עלולים להיפגע

המקרה שהבאנו כאן הוא דוגמא אחת לפגיעה בשמו של אדם שבסך הכל נחשד בביצוע עבירה פלילית. אך מה הדין כאשר מדובר בקטין? כל עורך דין פלילי לקטינים יוכל לספר לכם כיצד קטינים עלולים להיפגע מנידוי חברתי ברגע שהם נחשדים או נאשמים בעבירה פלילית כלשהי. קל מאוד לתייג קטין מסוים כעבריין ומכאן הדרך לנידויו מהחברה קצרה מאוד.