שגיא זני: "יש להגמיש את התנאים לכניסה למסלול של 'אי-הרשעה' על ידי בית המשפט"

המבחנים לקבלת שירות מבחן ללא הרשעה נקבעו בפסיקה בע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל: ראשית צריך להראות כי מדובר בעבירה עם נזק מועט שנגרם לציבור (כאמור, שימוש עצמי בסם, קרי בהחלט עבירה שעומדת בקריטריונים). כמו כן, יש להצביע על פגיעה תעסוקתית קונקרטית. במקרה שלנו, מדובר צעיר מאד, ולכן קשה להצביע על פגיעה תעסוקתית קונקרטית על פניו, היות ובעצם כל החיים לפניו. האבסורד הוא, שמשום שיש לו אפשרויות רבות, אז הוא יכול לבחור באפשרות בה השימוש בסם לא יפריע לו: כלומר, במצב שבו האדם מודה שהוא בצע את העבירה, מי שיראה נזק קונקרטי לא יורשע ומי שלא יראה נזק קונקרטי, רק משום שהוא צעיר ויש לו אפשרויות, כן מורשע על פניו בהסדר הקיים בפסיקה.

עם זאת, בית המשפט החליט במקרה שלנו, בהחלטה אמיצה בהחלט, לקבוע כי הבחור לא יורשע, היות ומדובר בהתנסות רגעית ועבירה של שימוש בסם, ולא עבירה של סחר בסמים. בית המשפט מצא לשמחתנו כי אין סיבה להרוס את עתידו של הצעיר, ולאפשר לו להשתלב בשירות המדינה בעתיד אם יבחר (אם אריה דרעי יכול לכהן כשר בממשלה לאחר שישב בבית הסוהר, נראה לי שגם לבחור שלנו מגיעה הזדמנות נוספת). מפה יוצאת קריאה לבית המשפט העליון לשנות את הלכת כתב, ולהגמיש את הקריטריונים לכניסה לאי הרשעה,ולוותר על הדרישה של נזק קונקרטי.