עבירות איומים ברשת הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבה ומורכבת הרבה יותר מהאיום הקלאסי שהכרנו בעבר. אם פעם איומים נתפסו ככלי פעולה של עבריינים בלבד, היום המרחב הדיגיטלי הפך את האיום לנגיש, מידי וקל לביצוע עבור כמעט כל אחד. ברשתות חברתיות, אפליקציות מסרים מיידיים וקבוצות אנונימיות, היד על המקלדת הרבה יותר קלה והמרחק בין כעס רגעי לבין הודעה מאיימת מתקצר באופן דרמטי. זהו עולם שבו לא צריך כוח, מיקום או נוכחות פיזית כדי ליצור תחושת פחד, וזו בדיוק הבעיה.
בעבירות איומים בין מבוגרים, במיוחד במצבי אלימות בתוך המשפחה, ניתן לראות כיצד ויכוח שמתלהט הופך מהר מאוד להודעות קשות בצ׳אט. האיום לא תמיד מבוסס על יכולת ממשית לבצע אותו, אך מבחינת החוק מדובר בעבירה של ממש. לא פעם נפתחים תיקים פליליים כתוצאה מצילומי מסך של ווטסאפ, כאשר כל צד מתנהל מתוך סערת רגשות ולא תמיד מבין את ההשלכות. התוצאה היא כמות גדולה של תיקים שמגיעים לכדי כתב אישום למרות שמדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין, פשוט מפני שהשיח הדיגיטלי מעצים רגשות ופועל ללא פילטרים.
במרחב של בני נוער התופעה חמורה אף יותר. קטינים הופכים לעיתים ל״גיבורי מקלדת״ המשתמשים באפליקציות אנונימיות או כאלה שקשה להתחקות אחריהן. העובדה שהאיום נשלח דרך פלטפורמה דיגיטלית מעניקה תחושת חסינות ומרחק מהקורבן, מה שמוביל לשפה חריפה הרבה יותר ממה שהיו מעזים לומר פנים מול פנים. התוצאה היא מצבים שבהם נער או נערה מקבלים עשרות מסרים מאיימים, לא יודעים מי עומד מאחוריהם וחווים פחד אמיתי ומתמשך המלווה אותם ביום יום. צפו בדבריו של עו״ד פלילי לקטינים שגיא זני.
