באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה הסוקרת את המדיניות הצה"לית בכל הנוגע לעבירות סמים קלים המבוצעות על ידי חיילים. מהכתבה מתברר כי מדיניות האכיפה שהוגברה מאוד בשנים האחרונות, היא בעלת עלויות לא מעטות למדינה: מכ-925 אלף ש"ח ב-2008, סכום זה זינק לכ-2.9 מיליון ש"ח ב-2015. בין היתר, סכומים אלו מוקצים לסריקות סמים בסיסיות בשתן, מבחני אימות לסם לצרכים משפטיים, חוות דעת מומחה ועוד – כל בדיקה שכזו מסתכמת החל מעשרות ש"ח ועד לכמה מאות ש"ח.
בשנה שעברה נפתחו כ-1,700 תיקי חקירה במצ"ח בעקבות החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, לעומת 1,122 לפני עשור. כמו כן, מספר כתבי האישום בגין עבירות סמים 'קלות' של אחזקה ושימוש ב-2015 עמד על 738, זינוק של 51% לעומת 2014. בנוסף, מצוין בכתבה כי עבירות סמים הן העבירות הנפוצות ביותר שבגינן נפתחה חקירה במצ"ח. הליכים פליליים אלו מובילים להוצאות כבדות ולעיסוק יתר של המערכת בתיקים אלו.
בכתבה צוין כי בעתיד עשויים לחול שינויים שנועדו להקל על חיילים שהסתבכו עם החוק, אך לא ידוע מתי שינויים אלו יתרחשו. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שבאזרחות, בדרך כלל לא מוגשים כתבי אישום כנגד אדם המחזיק כמות קטנה מאוד של גראס, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
לחצו למעבר לכתבה שפורסמה ב-ynet >>
הבעיות העיקריות במדיניות הנוכחית
אין ספק שבמצב הנוכחי שבו מבוצעת אכיפה מוגברת, מוקצים משאבים כספיים רבים וכמות כתבי האישום גדולה. יש לציין כי גם עלויות של עורך דין לחיילים (אם מדובר בסנגור צבאי) בנוסף לעלויות הבדיקה, הן יקרות, ועובדתית, עבירות אלה אינן מקבלות משקל רב בחיים האזרחיים. ומעל לכל, מדובר בעבירות של אחזקת סם לשימוש עצמי, או צריכה עצמית של סמים קלים, בעוד שהמדינה נוטה להתקדם לכיוון פחות נוקשה במצבים אלו. להלן כמה מהבעיות העיקריות הקיימות כיום:
- אכיפה מוגברת – ומשאבים רבים המוקצים לצורך האכיפה.
- חוסר ניסיון בחקירה – לעתים, חיילים בחקירה המגיעים אליה ללא עורך דין לחיילים או אפילו לאחר שיחה איתו, עלולים להודות בשימוש בסמים באזרחות, במסגרת חופשותיהם. זאת, משום שאינם מנוסים בחקירה ונבהלים מהסיטואציה.
- עבירת הסירוב – בדומה לסירוב לבדיקת ינשוף בכבישים, חיילים רבים מסרבים לבצע בדיקת שתן, והסירוב מגביר את החשד ועלול לעמוד כנגדם בכל הנוגע לעבירות סמים.
- רישום פלילי והשפעה על האזרחות – ישנם חיילים שבשל העבירות שתיארנו, יושבים בכלא מעל 60 יום, דבר המתורגם לרישום פלילי באזרחות, ועלול להעיב עליה באופן משמעותי.
- רף הענישה – כפי שתיארנו, רף הענישה הצבאי לא מותאם לרף הענישה האזרחי. בדומה למתחמי הענישה באזרחות, גם הצבא צריך לאמץ מתחמי ענישה דומים.
- היעדר אפיקי שיקום – מצד אחד, האכיפה בצבא מוגברת, אך מנגד אין מעקב אחרי חיילים נאשמים ואין דרכי שיקום. בכמה מקרים שבהם ייצגתי חיילים, החיילים היו עוברים את הטיפול השיקומי במסגרת חופשתם בסופי השבוע, שכן הצבא לא הציע אלטרנטיבות אחרות.
פתרונות למצב הנוכחי
- רישום פלילי מופחת – עונש מאסר שאורכו פחות מ-60 יום יוביל לכך שלא ייוותר רישום פלילי לחייל כאשר זה ישתחרר מצה"ל.
- התאמת מתחמי ענישה – בדומה לאזרחות.
- אי אכיפה בנסיבות אזרחיות – אם השימוש בסמים בוצע בזמן חופשות בבית למשל, יש להעמיד את החייל לדין משמעתי ולא לדין פלילי. הדבר ימנע הודאות של חיילים שהשתמשו בסמים בביתם.