מצ”ח

משטרה צבאית

בית המשפט העליון ממשיך להכשיר ולאשר את דרכי הפעולה של מצ”ח, על אף היכולת המוגבלת של היחידה הצבאית בכל הקשור ליכולת חקירתית ואיסוף ראיות. ניתן ללמוד זאת מהדוגמה הבאה: חיילת בצה”ל שנכנסה לשירות קבע, הוזמנה לחקירה במצ”ח לאחר שעל פי החשד השתמשה בסמים. במהלך החקירה, הכחישה החיילת שצרכה סמים. אלא שבשלב מאוחר יותר, שתיים מהחוקרות …

היכולת הדלה של מצ”ח לאסוף ראיות יוצרת מצב אבסורדי לקריאה »

החוק הצבאי מפרט כי ניתן להעמיד חייל לדין עד שנה מיום השחרור שלו – כלומר בהיותו אזרח ולאחר השלמת שירותו הצבאי. הסיפור הייחודי הבא בו מייצג עורך דין לחיילים שגיא זני, עוסק בחייל צה”ל המשוחרר מזה כשנה, שנטל חלק במבצע צוק איתן כחייל קרבי.

באתר “הארץ” פורסמה כתבה מעניינת על הנוהל הצבאי מול הנוהל המשטרתי בכל הנוגע לחיפוש בטלפונים הסלולריים של חיילים והפגיעה בפרטיותם. על פי הכתבה מתברר, כי ישנם מקרים בהם בוצע חיפוש במכשיריהם של חיילים כדי לחקור חשד מסוים, ובעקבות החיפוש נמצאו ראיות הקושרות אותם לפשע אחר. מצ”ח המבצעת את החיפוש במכשירים הסלולריים, עושה זאת בהסכמת החייל בלבד. די ברור, כי ייצוג על ידי עורך דין לחיילים כבר בשלב הראשוני, מונע מקרים מיותרים כגון אלו. לעורך דין שאינו מהסנגוריה הצבאית יתרונות רבים נוספים, אותם נפרט כאן.