“חברים בכל מחיר”: על השימוש המיותר של קטינים בזכות השתיקה בעבירות סמים

בעבירות סחר בסמים של קטינים דרך “טלגראס” או פלטפורמה דומה, יש בד”כ מעין פירמידה של היררכיה מבחינה פלילית. כלומר, יש סוחרים, שהם בראש הפירמידה, שהם מרוויחים כסף מן הפעילות. מתחתיהם יש נערים שפשוט מורידים את האפליקציה “ומתארגנים” עבור עצמם ועבור החברים שלהם. אותם נערים שמורידים את האפליקציה, מבצעים מעין “תיווך חברתי” לשימוש בסם. החברים שלהם לעומת זאת, פשוט מעשנים סמים איתם בצוותא. 

לעתים המשטרה תופסת באקראי קטין, ודרך המכשיר הנייד שלו מגיעה לשמות של כל מיני קטינים, פעמים רבות הם חבריו של הקטין. במכשיר הנייד ישנן פעמים רבות לשימוש בסמים של אותם קטינים שהם צדדים שלישיים. העניין הוא שכאשר חוקרי המשטרה שואלים את הקטין בחקירה על השמות ועל מכריו הנוספים איתם השתמש בסמים, אותם קטינים לעתים בוחרים לשמור על זכות השתיקה.

חשוב להדגיש: גם קטינים זכאים לזכות שתיקה בחקירתם (או ליתר דיוק, הזכות להימנע מהפללה עצמית). עם זאת, באותם מקרים, יהיה זה חבל מבחינתו של אותו קטין להשתמש בזכותו להימנע מהפללה עצמית בחקירה, שהרי המניעים שלו לכך הם “ילדותיים”: “לא להלשין”, לא לבגוד בחברים וכדומה. אותם קטינים שהם חברים שלו שעישנו איתו סמים בצוותא, סה”כ עישנו כמה פעמים גראס: למשטרה אין עניין למרר את חייהם ולהרוס את החיים שלהם עם תיקים פליליים.

עם זאת, הקטין ששומר על זכות השתיקה, עומד בסכנה של הסתבכות בעבירות חמורות יותר משימוש בסמים, כאשר המשטרה יכולה לבנות קונסטרוקציות משפטיות לפיהן הקטין הוא בכלל סוחר סמים. כאשר קטינים נאשמים בסחר, קשה להוריד את האישום לתיווך, שלא לדבר על תיקי שימוש פשוטים.