מגפה של הפצת סרטוני עירום בקרב קטינים: מה צריך לעשות?

השבוע ראינו כי המדינה דורשת עונש מאסר של 4 שנים למפיץ תמונות העירום של השדרנית שרון פרי. אותו מקרה של הפצת סרטונים הוא אחד הידועים יחסית של עבירה זו, אולם האמת היא שמדובר במעשה נפוץ יותר ממה שנהוג לחשוב.

השנה היא 2020, והמציאות היא שיותר ויותר בני נוער גדלים תוך חשיפה לפורנוגרפיה, וכן מבלים שעות ארוכות בגלישה באינטנרט. המצב ״בשטח״ הוא זה שהוליד את התיקון לחוק הטרדה מינית, המכונה גם ״חוק הסרטונים״ (תיקון 5א לחוק למניעת הטרדה מינית) שאוסר על פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום״. מי שמבצע את המעשים הללו, מסתכן לרוב גם בעבירה פי חוק הגנת הפרטיות (״פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו״).

אותם נערים שמפיצים סרטונים עושים מעשה נורא, כאשר הם גורמים נזק אדיר לפרטיות של הקורבן. לעתים מדובר בסרטונים, לעתים בתמונות, לעתים אף בתמונות מעובדות בפוטושופ (למשל ״הדבקה״ של הראש של הקורבן על גוף עירום וכדומה). מעשה שנעשה בחוסר מחשבה רגעי, יותר גלי השפעה שלאחר מכן אי אפשר לעצור. איך אומרים? אבן שטיפש זרק למים, לעתים גם אלף חכמים יתקשו להוציא.