אי הפללה

ביום 1.4.2019 נכנס לתוקפו התיקון לפקודת הסמים בנושא של אי הפללה של צרכני קנאביס (שמה הרשמי הוא “חוק הסמים המסוכנים [עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה התשע”ח-2018). החוק הזה הוא בעצם הוראת שעה, כלומר תיקון לחוק שהוגבל מראש בזמן, ובשלב זה לא ברור אם התיקון יוארך. אני סבור כי מדובר בצעד חיובי מאד, כפי שיפורט להלן.

פירוש התיקון לחוק הינו שצריכת קנאביס לצריכה עצמית (מתחת ל-25 גרם, ובנסיבות מסוימות בהן יוכח שמדובר בצריכה עצמית, גם מעל 25 גר’), לא תגרור רישום פלילי לאותו אדם, אלא קנס של אלף שקלים בפעם הראשונה, ואלפיים שקלים בפעם השנייה. ראשית, אין מדובר בתחילתה של לגליזציה. אכן מדובר בסוג של מהפכה, אולם לדעתי כאמור מהפכה חיובית. ומדוע? ראשית, השינוי החוקי לא מוביל בפועל להתגברות בשימוש במריחואנה בקרב הציבור. שנית, התיקון הזה לא חל על מספר מצבים שיכולים היו להוות בעייתיות מסוימת: התיקון אינו חל על חיילים (הצבא לא יכול לגלות סובלנות כלפי שימוש בסמים), על נהגים (מובן שצריך להפליל מצב בו אדם נוהג תחת השפעת סם), לא חל על אסירים (במטרה למגר את נגע הסמים מבתי הסוהר), ולא חל על קטינים.

non incrimination

לכאורה, אתם יכולים לשאול, האם בתור עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים, איך יתכן שאני מתנגד להחלת הרפורמה על קטינים. לכן נדרשת הבהרה: כאשר קטין נתפס בשימוש בסם, ממילא לרוב הוא אינו סופג רישום פלילי בסוף התהליך. עם זאת, המדינה דווקא לוקחת עליו אחריות, כאשר היא מכניסה את אותו קטין לשירות מבחן. במקום שאותו קטין ישלם קנס ויהיה בסכנה של התדרדרות במדרון החלקלק של הפשיעה (עשוי “להתערבב” עם עבריינים, להגיע לשימוש תדיר יותר, אולי בסמים קשים יותר וכדומה), המדינה לוקחת עליו את חסותה כמו מעין “בייביסיטר”, מונעת ממנו להסתבך בצרות ועוזרת לו לעזור לעצמו להיכנס לתלם.

מה עושים כאשר התיק הפלילי נפתח לפני התיקון לאי הפללה?

ישנם תיקים שהעבירות של שימוש בקנאביס נעשו עוד ב-2016 או 2017, אך כידוע טחנות הצדק בישראל טוחנות לאט, והתיקים נפתחו רק ב-2019. במצב שבו כתב האישום מוגש לאחר הרפורמה, ניתן לפנות לתביעות לוותר על הגשת כתב אישום ולהסתפק באי הפללה של הנאשם. במצב כזה, אותו אדם יישאר ללא הכתם של רישום פלילי (אלא רישום קנסות, שהוא רק רישום פנימי של המשטרה שלא גלוי לעולם מלבד למשטרה).

לסיכום, הרפורמה היא מבורכת. עם זאת, חשוב שהמשטרה תפנים את מטרותיה של הרפורמה, שהיא להימנע מעיסוק ובזבוז משאבים של כל המערכת, והימנעות מירידה לחיי האזרחים שלא לצורך, ולא כלי למסחטת כספים של המדינה באמצעות גביית קנסות.