עו"ד פלילי

בשנת 2014, הגישו רופאים, חברי האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בקשה לבג”ץ בנוגע לצפיפות של אסירים בבתי כלא בישראל. עד היום, שטח מחיה עבור אסיר אחד, עומד על פחות מ 3 מ”ר הכוללים מיטה, שירותים ומקלחת. הטענה היא כי שטח מוגבל במימדים כאלו, גורם לצפיפות גדולה, דוחק, ויוצר מתח מוגבר בין האסירים.

לפי הסטנדרטים הנהוגים בבתי כלא במדינות דמוקרטיות ובאירגונים בינלאומיים, ישראל נמצאת במקום נמוך ואינה עומדת ברף המומלץ לבטח מחיה לאסיר, והוא שישה מ”ר. לאחר 4 שנים של דיונים, בג”ץ קיבלו החלטה להגדיל את שטח המחיה הקבוע לאסירים ולאפשר תנאים אנושיים יותר במתקני בכליאה. אמנם שינוי מלא בתנאי המרחב ייקח כ 10 שנים, אך על מנת להקל על הצפיפות ולעמוד בפעימות הראשונות של החלטת בג”ץ, מאות אסירים עתידים לקבל קיצור מנהלי לתקופת המאסר.

אבל כשאנחנו מתעסקים באוכלוסיית קטינים אשר נמצאת במעצר, צריך להבין את השוני בין סביבה צעירה לבין סביבה של בוגרים, ולהסיק מכך לגבי דרכי פעולה.

 

דגש על קטינים מורשעים

כשזה נוגע לקטינים, המטרה שלנו בסופו של דבר, היא להביא אותם לכדי שיקום מלא ואינטגרציה עם החברה בתום התהליך. רצוי לציין שקטינים המורשעים ומרצים זמן בכלא, רובם עדיין לא מגובשים פסיכולוגית, ובשונה מהאוכלוסייה הבוגרת, יש להם יותר סיכוי לשנות את את המסלול שבו הם בחרו ולצאת אל דרך חדשה מבלי להיגרר אל העולם הפלילי פעמים נוספות.


טיפול בנושא הצפיפות ותנאי המחיה במתקני הכליאה לקטינים הוא מהותי וראשון בסדר העדיפויות, מאחר ואנחנו רוצים למנוע חיכוך ולספק אמצעים לאינטגרציה ושיקום מלא. יחד עם זאת, שינויים בניהול המרחב שמתקנים, יכולים לקחת הרבה זמן.

מכאן עולה השאלה – האם כליאה היא האופציה הטובה ביותר על מנת לשקם בני נוער או להבטיח את שמירת המרחק שלהם מהעולם הפלילי. ישנם דרכים חלופיות רבות על מנת להשיג את תהליכי השיקום, מבלי שהמתבגר יצטרך לעבור תקופה קשה ומתוחה, העלולה לגרום לו יותר טראומה מאשר שיקום. במידה ויש אלטרנטיבה טובה אשר תספק לקטין מסגרת חינוך והסברה אשר מעלה את הסיכוי לשינוי התנהגותי ופרו חברתי, האם זה לא עדיף עבור הקטין ועבור החברה, מאשר ריצוי של תקופת מאסר?

 

מהן האלטרנטיבות?

ישנן דרכי פעולה מגוונות הניתנות ליישום, לפני שפוסקים על תקופת מאסר. למעשה, עבור קטינים השאיפה היא למצות את כל האלטרנטיבות הקיימות לשיקום, על מנת להימנע מתקופת מאסר בפועל.

  • ניתן להשתמש באופציה של מעצר בית המתבצע באמצעות איזוק אלקטרוני, בו הקטין מוגבל להיות במרחק של עד 200 מטר מביתו. אמנם זה נחשב לפתרון טוב, אך במקרה של איזוק אלקטרוני, יש לדאוג למערכת חינוך כלשהי, מאחר והמשמעות של מעצר הבית, היא שהקטין אינו הולך לבית הספר בכל תקופת המעצר.  
  • כמו כן, ניתן להשתמש באופציה של עבודות שירות לקטינים. לאחרונה, בית המשפט הוסמך להמיר תקופות של 9 חודשי מאסר ומטה, ל עבודות שירות לטובת החברה. פתרון זה נועד גם הוא להקטין את הצפיפות במתקני הכליאה, שכן תקופות ההמרה גדלו משישה חודשים ותשעה, עקב העתירה לגבי תנאי המחיה בבתי הכלא.
  • במידה וכבר יש תקופת מאסר, על מנת לא להרוס את הסיכויים של הקטין לחיים נורמליים, ישנה מגמה לערוך ועדות שחרורים על התנהגות טובה.

 

לסיכום

נראה כי ריצוי של תקופות מאסר לקטינים, לא בהכרח משקמות אותם, ואין מספיק מענה חינוכי לקטינים לאחר הביקור בכלא, על מנת לגרום להם לשנות כיוון בחיים. לכן המגמה הכללית, היא כי תקופות מאסר לקטינים יהיו המוצא האחרון שהרשויות משתמשות בו, תוך מיצוי של כל האופציות האחרות העומדות לרשותן.  

שיפור תנאי השיקום והצפיפות לקטינים במאסר
דרגו את הכתבה!

עו"ד פלילי שגיא זני

עורך דין פלילי שגיא זני הוא עורך דין עצמאי משנת 2008, המלווה חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ומייצגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. בין התחומים בהם מייצג עו"ד זני: עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מין, ייצוג אסירים בעתירות ובוועדות שחרורים, הגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות למחיקת רישום פלילי.