החזקת סכין - עבירות אלימות

למנוע את המקרה הבא: דרוש שיפור בטיפול בעבירות קטינים בני 12 ומטה

לאחרונה פורסמה באתר ynet כתבה על אירוע אלימות בפנימייה באזור הקריות: נער בן 16, הלומד במקום, דקר את מנהל הפנימייה ברגלו ופצע אותו פצעים קלים. לדברי המנהל, הוא העיר לתלמיד וביקש ממנו לא להסתובב בחוץ בזמן שמתקיים שיעור, והאחרון דקר אותו ברגלו בתגובה. הקטין שביצע לכאורה את המעשה, נעצר.

במקרה שמדובר בנער בסיכון, שהגיע לפנימייה עם נערים אחרים המצויים בסיכון על מנת להשתקם כמטרה עיקרית, ושם בחר לבצע אירוע אלימות חריג, שיקולי הענישה בעניינו יהיו הרתעה על פני שיקום, והוא יועבר לבית סוהר או לחלופת מעצר הרמטית, שם הדגש הוא הרתעתי ולא שיקומי או חינוכי.

מקרה נקודתי זה מחדד נקודה חשובה יותר מנקודת מבטי כעורך דין פלילי לקטינים, והיא ההתמודדות של מוסדות החינוך עם עבירות ראשונות של בני נוער. בהנחה שמדובר בפנימייה לנוער בסיכון, האם אותו נער היה מגיע לסיטואציה שבה הוא דוקר את מנהל הפנימייה שלו, אם הטיפול בעבירה הראשונה היה ראוי? והאם בכלל היה מגיע לפנימייה או משתלב במסגרת חינוכית רגילה? 

עבירות ראשונות בגיל נמוך מ-12

גיל האחריות הפלילית הוא 12, ולכן בעבירות קלות המבוצעות בבתי ספר יסודיים, מתחת לגיל זה, הטיפול הבלעדי יהיה של מערכת החינוך. לצערנו, מאז חזרת הלימודים לשגרה מלאה ובתום הסגרים והבידודים בשל התפרצות נגיף הקורונה, ניתן להבחין בעלייה בעבירות קלות בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים. מדובר בדרך כלל בעבירות אלימות קלות, בהטרדות מיניות, בהפצת תכנים לא ראווים, בפוגענות ברשת, בגזענות ובעבירות רכוש קלות.
 
במקרים שכאלו, הטיפול הבלעדי יהיה של משרד החינוך בשיתוף פעולה עם ההורים, משום שהדגש העיקרי הניתן בשלב זה של חיי הקטינים הוא חינוך. נכון, גם גורמי רווחה נכנסים לעתים לתמונה, אבל במקרים רבים, הטיפול שאלו מספקים קל מדי ולא יסודי. התוצאה: כאשר נער שעובר עבירה ראשונה מתחת לגיל האחריות הפלילית, הטיפול בו מופקע ועובר למשרד החינוך בשיתוף עובדים סוציאליים מהעירייה, ולא שירות המבחן, בין היתר בשל עומסים רבים שם. 
תלמידים בדרכם אל בית הספר

עבירות ראשונות בגילאי 12-18

לרוב, עבירות ראשונות במוסדות חינוך המבוצעות על ידי בני 12 עד 18 הן עבירות אלימות, עבירות מין, עבירות ברשת, עבירות ונדליזם ועבירות רכוש. כאן הטיפול הבלעדי הוא של המשטרה, וזו מעבירה את הנושא לשירות המבחן לנוער לטיפול, מתוקף היותו הגוף המיומן ביותר לטיפול בעבירות קטינים. שירות המבחן לנוער עובד בשיתוף פעולה עם בית הספר, אבל במקום שבית הספר יהיה ראשון בהיררכיה, כמו שקורה עד גיל 12, הופך להיות שלישי בהיררכיה אחרי המשטרה ושירות המבחן. 
 
כאשר ישנה עננה של כתב אישום פלילי, שלושת הגופים האלו, יחד עם ייצוג של עורך דין פלילי לקטינים שעובד עם שירות המבחן ובית הספר, מאפשרים לשקם את הקטין במסגרת שירות המבחן ובפיקוח של המשטרה. בין אם הוגש כתב אישום ובין אם לאו, אפשרי במקרים רבים להגיע לתוצאה של אי הרשעה ולסיים את התיק בהליך שיקומי. נכון, ישנם בית המשפט והמשטרה ברקע, אבל עדיין הגורם הדומיננטי הוא שירות המבחן לנוער, שהוא שירות מקצועי שתפקידו המרכזי הוא שיקום הקטינים. 

סיכום

כעורך דין המייצג בעבירות קטינים, אני רואה מגמת עלייה של עבירות מתחת לגיל 12, שהוא גיל האחריות הפלילית. בשלב זה, החינוך צריך לתת את הטון. עם זאת, אני לא בטוח שהדבר נעשה ושהעובדים הסוציאליים מטעם העירייה מנוסים מספיק ויודעים לתת את הטון בטיפול בילדים המבצעים עבירות. הרושם הכללי שאני מקבל הוא שלמערכת קשה להתמודד עם המצב בצורה טובה. התוצאה עלולה להיות בעייתית במיוחד: נערים שהמערכת לא הכירה עוד כשהיו בני פחות מ-12, יהיו מוכרים לה מאוחר יותר, בגילאי 12 עד 18, אבל אז בחסות המשטרה, או חמור מכך, במוסדות לעבריינים צעירים.