84% אחוזי הרשעה בבית משפט, 82% אחוזים בהסדרי טיעון: דו"ח סיכום השנה של הפרקליטות

לאחרונה התפרסם דו"ח הסיכום השנתי של הפרקליטות ביחס לשנת 2018. מן הדו"ח עולים מספר נתונים מעניינים מנקודת מבט סנגוריאלית אליהם שווה להתייחס כעת. הדו"ח מצביע על התקדמות מסוימת מבחינת זכויות נחקרים וחזקת החפות במשפט הישראלי, אולם נדמה שהדרך לנחלה עודנה ארוכה כפי שנראה להלן.

84% אחוזי הרשעה בבית משפט

מדובר בהרשעה של 84% מן התיקים שמגיעים לפרקליטות והוחלט להגיש בהם כתב אישום בסופו של יום (כלומר, לא 84% מסך כל התיקים שמגיעים לפרקליטות, אלא רק אלו שמגישים בהם כתב אישום). התפיסה הציבורית היא של למעלה מ-95% אחוזי הרשעה בבית משפט. אף על פי שתפיסה זו שגויה, מרענן לראות את הירידה האמיתית באחוזי ההרשעה.

סיכום השנה של הפרקליטות

חשוב להבין  כי עד שתיק מגיע להרשעה בדין, ישנם מספר "סכרים" בהם הזרימה של התיק יכולה להיעצר: יועצים משפטיים בתחנת המשטרה, חוות דעת של סגירה בפרקליטות, שימוע ובסופו של דבר זיכוי בבית המשפט. הירידה באחוזי ההרשעה, מלמדת על התגברות השימוש ביועצים המשפטיים בתחנות המשטרה, ועל כך שאצבעם יותר כבדה על ההדק של העברת המלצה לפרקליטות על הגשת כתב אישום. בנוסף, יש עליה של הפרקליטות בשימוש של "הסדרים מותנים", כלומר עשיית הסדר עם הפרקליטות בתיקים מינוריים על הסדר הכולל הודאה מצד החשוד שלא מהווה הרשעה בדין, אך גורר בחובו עונש מסוים (דוגמה מפורסמת לכך היא תיק המעונות של שרה נתניהו שנגמר באופן הזה).

כמו כן, ישנה עלייה בבלימה של תיקים בשלב השימוע לפני הגשת כתב אישום, שהפכה לזכות יסודית במשפט הישראלי: שכנוע גורמי התביעה שלא להגיש כתב אישום הפכה להיות אופציה אמיתית עבור נאשמים בפוטנציה. עם זאת, למרות שלחשודים יש זכות ליידוע ולשימוע, אין להם זכות לייצוג משפטי בהליך השימוע. עם זאת, לאור העוצמה הגוברת של מסננת השימוע, חשוב להיעזר בעורך דין באופן פרטי ובכל זאת לא לוותר על השימוע אם זומנו לאחד שכזה.

82% מן ההרשעות בהסדרי טיעון

למעלה מ-80% מן ההרשעות (כלומר מתוך אותם 84% הנ"ל) מקורן בהסדר טיעון עם הפרקליטות. מצד אחד בתי המשפט לא ערוכים באמת לניהול הוכחות בכל התיקים הללו: הליך פלילי ממוצע במדינת ישראל (בהנחה שהנאשם לא נמצא בתנאים מגבילים כלשהם, אז ההליך מהיר יותר), נמשך בממוצע כשנה וחצי: מדובר בעינוי דין עבור האנשים המוצאים עצמם נאשמים בהליך שכזה: יש פיתוי לשני הצדדים, הן לרשות התובעת והן לנאשם, לסגור את התיק בהסדר.

בהקשר הזה של הסדרי טיעון, שווה לדעת שמרבית התיקים הקטנים הללו שהולכים להסדר נסגרים בדרך כלל אצל שופט מוקד: שופט מוקד הוא שופט פלילי בבית המשפט המרכז לעצמו יום או יומיים בשבוע בממוצע כדי לדון בעשרות תיקים בבת אחת, כדי לברר את יריעת המחלוקת בין הצדדים. ההליך בעצם נועד כדי למסגר את התיק להסדר. פעמים רבות, שופט המוקד נותן המלצה לפרקליטות לגבי סעיפי האישום, לא אחת לקולא, אולם לצערי הפרקליטות לרוב נוטה לא להתייחס להמלצותיו של שופט המוקד כמחייבות, ולא אחת ייטו להתעלם מהן. אני סבור שצריך לתת יותר כוח מחייב לשופט מוקד.

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא מערכת המשפט