שלושה נערים, בני 15, 16 ו18, נעצרו בחשד לאינוס קטינה כשהייתה בגילופין. חומרי החקירה מעידים כי כל המשתתפים היו בגילופין וייתכן שהשתמשו בסם "אסור". המשטרה כרגע בודקת אם ישנה אפשרות בה השתמשו בסם "אסור" ובאלכוהול על מנת לנצל את מצבה כדי לקיים אתה יחסי מין. במצב עניים זה נשאלת השאלה, מה השפעת השימוש באלכוהול ובסם […]
קבוצת נערים חשודה באינוס קטינה בגילופין: כיצד משפיע השימוש בחומרים מטשטשים? Read More »
הפרקליטות פרסמה את הסיכום שלה לשנת 2015 ובו מצטיירת תמונה המתארת קושי אמתי בהעמדה לדין של עברייני מין, כאשר מדווח כי 68% מהתיקים נסגרים בשל קושי ראייתי: "תיקים כאלה מתאפיינים בגרסה מול גרסה וכמעט בלתי אפשרי להביא עברייני מין לתת את הדין". מה הקושי הראייתי? אנחנו שומעים בהרבה תיקים את הביטוי "קושי ראייתי". פשר המושג בהקשר
רוב תיקי עבירות המין נסגרים ללא כתבי אישום: מדוע זה קורה? Read More »
פרק ג' בחוק הנוער מפרט צורות ענישה, שפיטה ודרכי טיפול של חקירת חשודים קטינים. בשורות הבאות נפרט על חלק מהזכויות שכל הורה וקטין חייבים לדעת שיש להם. כל קטין זכאי שהוריו יהיו נוכחים בחקירה וכמו כן, גם זכאי להיוועץ בהם לפני תחילת החקירה. במקרה בו לא ניתן לאתר את ההורה, ההודעה תישלח לקרוב משפחה אחר
מעצרים ללא סיבה התבטאות מפכ"ל המשטרה לפני כשלושה חודשים עוררה דיון סוער בציבור הישראלי. "בכל המחקרים בעולם ללא יוצא מן הכלל הוכח שמהגרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים", אמר רוני אלשיך והסביר: "כששני הדברים הללו מתאגדים יחד יוצא שקהילה מסוימת מעורבת סטטיסטית בפשיעה יותר מאחרות". לכן, מטבעם של דברים, טען אלשיך, "כאשר שוטר פוגש חשוד
לאורך הזמן נוצרה מגמה של מתן עדיפות לשיקום הקטין במקום להענישו. הגישה הזו מיושמת הלכה למעשה בבתי המשפט לנוער בארץ. בתי משפט אלו עוסקים ברוב התיקים הפליליים בהם החשודים והנאשמים הם בני נוער. בחוק הנוער ישנה נטייה ברורה לטובת שיקומו של הקטין ושילובו בחברה. בסעיף העקרונות מקבלת הגישה שעוסקת בשיקום הקטין מעמד על.
האינטרס השיקומי: ההבדל המרכזי בין קטינים לבגירים במשפט הפלילי Read More »
חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.
באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.
מעצר שווא של קטין הוביל לתביעה אזרחית – ניתוח המקרה Read More »
עורך דין לנוער שגיא זני מסביר כי בחקירת קטינים חשודים ישנם כמה עקרונות חשובים שעליכם להכיר. להלן כמה עקרונות מפתח שכאלו.
פסק דין זה הוא חלק מפרשת פירמידת הפצת סם בבית ספר תיכון ברחובות. קטינה בת 16 הואשמה בהחזקה, בשימוש ובסחר בסמים מסוג קנאביס במספר רב של מקרים. הקטינה יוצגה על ידי עורך דין לנוער שגיא זני. הליך שיקומי במסגרת שירות מבחן והן במסגרת של טיפול פרטי, כמו התייצבות הנאשמת מבחינה תעסוקתית, הובילו לאי הרשעתה, תוך
נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם
שיעור גבוה של עונשי מאסר לנערים ממוצא אתיופי: האם המצב ניתן לשיפור? Read More »
