לפי פרסומים בתקשורת, קטין בן 14 שעוכב בתחנת "לב הבירה" בירושלים יקבל פיצוי של 13,000 שקלים מהמדינה. לפי פסק הדין בעניינו של אותו קטין, נראה שהחיפוש שנערך על גופו, עיכובו שעות ארוכות, ואף הפשטתו, נעשו ללא הצדקה ושלא לצורך על ידי המשטרה. השופטת עדי בר-טל כתבה כי "הפשטה של אדם היא צעד חריג אשר אינו …
מספר חוקים במדינת ישראל קובעים כי הדיונים בבתי המשפט לנוער בעניינים של קטינים בני 12 עד 18 ייערכו בדלתיים סגורות. במילים אחרות, לא תותר נוכחות של קהל בדיונים אלו, אלא באישור בית המשפט. המטרה בקביעה זו היא הגנה על הקטינים ושמירה מלאה על זכויותיהם. בנוסף, לא ניתן לפרסם את שמו של הקטין או לרמוז על …
בניגוד לחקירה של אדם בגיר, בו המשטרה מחליטה לחקור אדם או לעצור אותו ללא ידיעת מי מבין קרוביו, כאשר על הפרק עבירות קטינים, להורים מעורבות גדולה בחקירה המשטרתית. בחוק קיימת חובת יידוע של ההורים על קיומה של החקירה, מלבד מספר מצבים אותם מפרט החוק. למשל: אם הקטין ביקש לא למסור הודעה להוריו, אם הזמנת ההורים צפויה לגרום לעיכוב בחקירה, אם קיים חשש ממשי לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, ועוד.
התיישנות עבירות קטינים חלה כעבור שנה ממועד ביצוע העבירה. מדובר בתופעה נפוצה לצערנו במדינת ישראל אבל גם אם עבירת הקטין בוצעה בגיל 18, כלומר בסוף תקופתו אשר מוגדרת 'קטין', עדין יחול עליה חוק התיישנות בן שנה אחת בלבד.
לאחר חקירה משטרתית של קטין הנאשם בעבירה פלילית קיימות מספר אפשרויות להמשך הטיפול במקרה, כאשר העיקריות שבהן הנן שחרור בתנאים מגבילים, טיפול מותנה או מעצר. כפועל יוצא מכך, בכל מקרה של עבירות קטינים יש לדאוג לקבלת ייצוג משפטי הולם.
ככלל, קטין שהוגש כנגדו כתב אישום נהנה מהזכות להיות נוכח בדיונים העוסקים בעניינו, ולהביע את עמדותיו בפני בית המשפט. עמדות אלה מהוות גורם חשוב המשפיע על פסק הדין וגזר הדין, במקרה של הרשעה. כמו כן, אלא אם כן בית המשפט הורה לנהוג אחרת, יכולים גם הורי הקטין להיות נוכחים בדיוני בית המשפט.
על פי חוק, דיונים בבית משפט לנוער עבור קטינים בני 12 עד 18 מתקיימים בדלתיים סגורות. בדיונים אלו, נוכחות קהל הנה באישור בית המשפט בלבד. גישה זו נועדה להגן על הקטין, ועל מנת לשמר את זכויותיו, חשוב לדאוג כי ייצוג קטינים ייעשה על ידי עורך דין פלילי. מהי משמעותו של דיון בדלתיים סגורות?
לאחרונה פורסמה באתר וואלה כתבה ובה נכתב כי צעיר שנאשם עוד בהיותו קטין באחזקת סמים לשימוש עצמי, זוכה מהאישום המיוחס לו – וזאת מכיוון שהשוטרים לא פעלו כחוק בעת ביצוע החיפוש. בחיפוש שנערך בעקבות צו, לא נכחו הורי הצעיר. במהלך החיפוש נתפסה כמות קטנה של חשיש בחדר השינה.
חוק סדר הדין הפלילי קובע בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 את זכות היידוע וזכות השימוע בעבירות מסוג פשע. דהיינו, מהרגע שבו נסתיימה החקירה והתיק הועבר לפרקליטות המחוז או לתביעה המשטרתית, על גורמי התביעה יש ליידע את הקטין כי חומר החקירה הועבר לידם והם עומדים לשקול את האפשרות להגשת כתב אישום כנגד הקטין.
קטין שמסתבך עם רשויות החוק הפלילי, נקלע לעולם מנוכר ומאיים אשר ישפיע על עולמו בתחומים ורבדים שונים. לפיכך, תפקידו של ההורה הנו משמעותי וקיבל הכרה רשמית בחוק הנוער. על כן, ישנה זכות בסיסית לקטין להיחקר בנוכחות הוריו, להיוועץ בהם לפני תחילת החקירה ולהיתמך בהם, מתוך הבנת רגישות המצב.
