בחודש שעבר  אישרה הממשלה תכנית חלופת מעצר לשיקום קטינים. התכנית, אשר תאפשר  מניעה וטיפול מוקדם, תוך פתיחת דלת ושילוב בקהילה, היא יוזמה מבורכת בנוף של מעגל פשיעה בקרב קטינים, ההולך וגדל מדי שנה.  עד היום ניכר כי פעולות השב”ס בתוך בתי הכלא מתמקדות פחות בנושא השיקום והשילוב המחודש בקהילה, תוך עקירה מהשורש של התנהגויות עברייניות, ויותר התמקדות בשמירה על הסדר, תוך שימת דגש על משמעת וציות לחוקי בית הכלא.

בעוד שריסון ומשמעת קשוחה מתמידים מהווים את הדרך ההולמת לטיפול והתמודדות עם אסירים בגירים, כשמטרתם כמובן לשמור על הסדר הטוב בבתי המאסר, צורכיהם של קטינים, אשר ביצעו עבירות כאלו ואחרות הם שונים בתכלית. מטרת התכנית תהיה איתור הקטינים התואמים את הקריטריונים והפרופיל לשיקום,  ושחרור ממעצר בהקדם האפשרי, על מנת שלא תושרש הסתגלות והתרגלות לחיי הכלא ולרוב גם תתפתח העדפה להישארות במעצר על פני חלופות טיפוליות.

עבריינות נוער – מתי ולמה?
ככלל, כאשר מדובר בקטינים, שיקולי הכליאה והענישה הנם משניים לעומת שיקולי השיקום. זאת מכיוון שקטינים הפונים לפשיעה ומבצעים עבירות, יעשו זאת לרוב על רקע של קושי נפשי – חברתי, סוציו-אקונומי, קשיים בהשתייכות ובהשתלבות חברתית, קשיי השתלבות במערכת החינוך.

כאשר קטינים מוצאים עצמם נפלטים ממערכת החינוך, ושאר הגורמים ממילא בעייתיים – הם נותרים חשופים ומועדים לפנות אל פשיעה ועבריינות. עבריינות של קטינים לרוב נחלקת לשני סוגים:
עבריינות “קלה” – כשמדובר בעבירה ראשונה, שאינה של אלימות קשה, סחר בסמים או עבירות רכוש חמורות, וכאשר ישנה תמיכה בבית, כמו דמות הורית דומיננטית שיכולה לפקח ולהיות מעורבת בשיקומו של הקטין.

עבריינות “קשה” – כאשר מדובר בשורה חוזרת ונשנית של מעצרים ועבירות. כאשר העבירות הן בעלות אופי קשה, כשקיים חשש סביר כי סוגלו נורמות התנהגות עברייניות, וחשוב מכל – כאשר אין דמויות הוריות חיוביות ודומיננטיות. בהעדר דמות כזו התכנית תהיה מתאימה יותר, אפקטיבית והולמת, היות והחזרה למקום בו בוצעה העבירה (הבית/המסגרת האחרת) אינה רלוונטית ולא תספק מענה מתאים.

פרופיל המועמד המתאים לתכנית השיקום

עם הקמתה של תכנית השיקום, הבעיה העיקרית של קטינים שביצעו עבירות קשות באה על פתרונה – כאשר אין לאן לחזור, הם יעדיפו את בית הכלא על פני חלופה טיפולית ושיקומית. עד כה לקטינים הללו לא היה פתרון הולם, היות והחזרה הביתה הייתה בלתי אפשרית – ללא דמות הורית דומיננטית היכולה לקחת אחריות על שיקומו של הקטין, למנוע הידרדרות נוספת, השרשת התנהגויות עברייניות קשות ומעצרים חוזרים, וחוסר תקווה הבא לידי ביטוי בהעדפה של הקטין להישאר במעצר ואף לחזור ולעבור שוב ושוב על החוק, זאת במטרה לחזור אל מקום מוכר ונוח במידה מסוימת.  זו התנהגות שיש בה פוטנציאל סכנה ממשי, היות וההתרגלות של הקטין למאסר עשויה לייצר מצב בלתי הפיך של בחירה בפשע כדרך חיים. התכנית תציע לקטין מסגרת הולמת, מקום מגורים, השלמת 12 שנות לימוד, פיקוח וטיפול קבוע ע”י אנשי מקצוע. ולמעשה מעניקה לו את ההזדמנות והתקווה לייצר שינוי ממשי בחייו.

התכנית אומנם מבורכת, אך בו בעת, היא מהווה תעודת עניות לשב”ס וליכולתם של בתי הכלא להתמודד ולהיות גורם משקם. השב”ס הוא גוף המרכז את מירב מאמציו בענישה ובהרתעה, בשמירה על הסדר, על כן אינו עוסק בשיקום ובהקניית תכנית לימודית וטיפולית. זוהי אינה סביבה מאפשרת ונוחה ללמידה וטיפול, והמעבר מבית סוהר אל האזרחות מתבצע באופן כזה בו אין אף גורם מלווה, המעבר נעשה בבת אחת, ללא הכנה ובוודאי שלא באופן הדרגתי.

כל האלמנטים הללו מייצרים ומעודדים את הנתונים הקשים של פשיעה חוזרת. כ-75% מהמשוחררים מכלא אופק – שבים אליו. באופן לא מפתיע, דווקא בבית הסוהר הדימוי העצמי של הקטין עולה, לכן הוא אינו נרתע מאפשרות החזרה לכליאה ולא חושש מלבצע עבירות חוזרות על מנת לשוב לבית המאסר. בהיעדר כל תקווה או תכנית חלופית, בית הכלא נראה כמו מקום סביר, על כן  הוא ישוב אליו במהרה, באדישות ובשוויון נפש.

 

מתווה להצלחת התכנית

על מנת שתנחל הצלחה, התכנית צריכה לייצר שיתוף פעולה  בין מוסדות חינוך בפריסה ארצית, שירותי המבחן לנוער, עובדים סוציאליים וטיפול משולב הכולל מסגרת לימודים מסודרת וקבועה, וטיפול רגשי. פיקוח קבוע ע”י גורמים מקצועיים המתמחים בטיפול קוגניטיבי ונפשי יוכלו לסייע לקטין שנקלע למעגל הפשע לשבור אותו.

בגילאים צעירים אין ספק כי ישנם סיכויים גבוהים ליציאה ממעגל הפשיעה, הרי לא מדובר באדם בגיר אשר נכנס ויצא מרבית חייו ממוסדות כליאה למיניהם, אלא בקטין, שברגע שנותנים לו מעט תקווה, יחס אישי, הבנת המצוקה שלו, מעטפת כוללת של אנשי מקצוע וגופים שכל מטרתם היא לתמוך ולסייע להחזירו לנורמה, סיכוייו להפוך בבגרותו לאדם נורמטיבי ופרודוקטיבי, אזרח שומר חוק ותורם לחברה, הולכים וגדלים.

בנוסף, פרמטר חשוב ביותר הוא הצבא –  מטרת העל של התכנית היא ללוות את הקטין עד גיוסו לצבא, צעיר אשר השלים את התכנית, תוך שיתוף פעולה מלא וחזרה אל אורח חיים נורמטיבי, לא קיימת עילה לכך שלא יגויס לצה”ל, השלמת מסלול התכנית והגיוס לצה”ל יהיו החותמת הסופית של שיקום מלא ואפקטיבי.

מניעה, טיפול ותמיכה במקום ענישה שרירותית – אושרה תכנית לשיקום אסירים קטינים
5 (100%) 1 הצבעות

עו"ד פלילי שגיא זני

עורך דין פלילי שגיא זני הוא עורך דין עצמאי משנת 2008, המלווה חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ומייצגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. בין התחומים בהם מייצג עו"ד זני: עבירות סמים, עבירות אלימות, עבירות מין, ייצוג אסירים בעתירות ובוועדות שחרורים, הגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות למחיקת רישום פלילי.

פוסטים אחרונים מאת עו"ד פלילי שגיא זני (צפה בהכל)