כולם מפסידים כתוצאה מאוזלת היד של המערכת בעבירות מין בין קטינים
באתר N12 פורסם לאחרונה על מקרה שממחיש שוב את הצורך בטיפול טוב יותר מצד כלל הגורמים, בכל הנוגע לעבירות קטינים, במיוחד בעבירות מין. בכתבה נכתב כי תלמיד תיכון במרכז הארץ עבר חקירה במשטרה בחשד שאנס תלמידה אחרת. הקטין החשוד נחקר באזהרה ואף במשך כשבועיים היה נתון במעצר בית – אבל כמה ימים לאחר מכן התקבלה החלטה להחזיר אותו לספסל הלימודים.
מנהלת התיכון שבו לומדים החשוד והנפגעת לכאורה, עדכנה את הורי התלמידים ב'אירוע רגיש' שבו היו מעורבים תלמידים ותלמידות, וציינה כי הוא לא התרחש בשעות הלימודים ומחוץ לכותלי המוסד החינוכי.
חשוב לומר כי בכתבה הוזכר חוזר מנכ"ל מטעם משרד החינוך שעוסק בנושא התמודדות המערכת עם פגיעה מינית בין תלמידים. בחוזר נכתב כי יש צורך לבחון אם התלמיד הפוגע יוכל להמשיך ללמוד באותו מוסד, ולהפעיל שיקול דעת אם ניתן להשאירו באותה הכיתה ובאותו בית הספר עם התלמיד/ה הנפגע/ת. בבית הספר המדובר הדגישו, כי ישנה הפרדה מוחלטת בין התלמיד החשוד באונס לכאורה לבין הנפגעת לכאורה, כך שאינם לומדים באותם השיעורים ובאותה הכיתה.
הטיפול הנוכחי אינו מספק
עבירות מין חריגות כמו אונס לצערנו מתרחשות לעתים (גם אם רחוקות) בין תלמידים. יש להתייחס אליהן במלוא הרצינות, שכן ישנן השלכות מרחיקות לכת, הן לצד הפוגע והן לצד הנפגע. באופן לא מעודד, ישנה עלייה במספר עבירות המין בין קטינים, במיוחד לאחר תקופת הקורונה.
הסגרים שעברו בני הנוער יחד עם כל המדינה, ככל הנראה השפיעו עליהם בפן של התעוררות מינית, היעדר מסגרות וערעור במצבם הנפשי. כמובן שכל זה מצטרף אל קושי גובר של ההורים 'לתפוס בזמן' בעיות נפשיות ו/או דימוי מעוות ביחס למין, שעלול להיווצר. ראוי לציין גורם נוסף שתורם לעבירות פליליות בכלל ולעבירות מין בפרט בקרב קטינים – השיח הפוגעני והאלים ברשת.
כעורך דין פלילי לקטינים המכיר מקרים רבים של עבירות נוער, קשה להתעלם מאוזלת היד של המערכות בכל פעם מחדש. בין אם מדובר במעורבות של המוסד החינוכי באיתור בעיות לפני שהן מתפתחות לעבירות, בחינוך מיני שלא מותאם לסקרנות האינסופית ולהיעדר הגבולות ברשת, ובין אם מדובר בניטור השיח הנחוץ כל כך.
במקרים רבים של עבירות מין בין קטינים, אנו עדים לתיקים שבהם אין החלטה של בית המשפט ולא נערך הליך שיפוטי חודשים ארוכים – או בקיצור, 'סחבת' של ממש. ברור שבמקרים אלו, יש צורך בחוקרי ילדים ומטבע הדברים, צפויה החקירה להתארך. הבעיה היא שיש מחסור בכוח אדם מתאים לביצוע החקירה – וכך הסחבת נוצרת. גם לשירות המבחן יש חלק בטיפול הממושך מדי. בסופו של דבר, כל הצדדים יוצאים מפסידים מהמצב הנוכחי.