חוק הנוער

עו"ד לנוער שגיא זני - על הקשר בין האונס בבית המלון באילת לבין הכרזות המיניות בכפ"ס

פרשת אונס בת ה-16 באילת שזעזעה רבים מאיתנו ופתחה מהדורות חדשות, התפתחה לפני מספר ימים, עם הגשת כתבי אישום נגד 11 חשודים במעורבות בו. בפרשה, כידוע, מעורבים בגירים וקטינים. עם הגשת כתבי האישום, פורסמו שמותיהם של שלושה בגירים מעורבים, שניים מהם (בעלי עבר פלילי שריצו מאסר בעבר) מואשמים בעבירת אינוס ואחד מהם בסיוע ובעבירות נוספות. …

הקשר ההדוק בין האונס באילת לשלטים המיניים בכפר סבא לקריאה »

כיצד מתייחס החוק למסירת מידע ושמיעת עמדת הקטין בהליך הפלילי?

במידה וקטין נמצא אשם בדבר עבירה כלשהי, החוק מביע התחשבות מסוימת בדעתו ובתגובתו כלפיי הדברים. לרוב, השיקול הראשון שיעמוד אל נגד עיניו של שופט בעבירה שביצע קטין, הוא נושא השיקום. על כן, ישנו סעיף בחוק  הנוער הקובע כי בכל הנוגע להפעלת סמכויות ולנקיטת הליכים בעניינו של קטין יעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין תוך …

כיצד מתייחס החוק למסירת מידע ושמיעת עמדת הקטין בהליך הפלילי? לקריאה »

דלתיים סגורות

אמנם אצל בגירים ברוב המקרים הדיונים אינם מתקיימים בדלתיים סגורות, ובוודאי שאין חובה כזו, אך אצל קטינים לא רק שהם מתקיימים, זהו חוק וזוהי חובת בית המשפט לאכפו. הסיבה לכך טמונה בעיקרה כיוון שלקטינים אמנם ישנה אחריות פלילית (מגיל מסוים), אך ישנה גם אפשרות משמעותית לשיקום, חשיפת שמו ותמונתו של הקטין עשויה לפגוע משמעותית בשיקום …

דלתיים סגורות בדיונים פליליים – חובה אצל קטינים! לקריאה »

בדיון של ועדת הכנסת למאבק בסמים ובאלכוהול שנערך אתמול, הציגה הרשות למלחמה בסמים עמדה לא צפויה באשר לאי הפללה של צרכני קנאביס. לדברי נציג הרשות בדיון, היא תומכת במודל אי הפללה מלאה, כמו בפורטוגל, מתוך הכרה שהבעיה בשימוש בקנאביס היא בריאותית – ולא פלילית. לכן, לדעת הרשות, שימוש ב-25 גרם סמים ומטה, לא צריך לגרור טיפול בפן הפלילי.

חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.

באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.

אחד השיקולים המרכזיים כאשר מדובר בעבירות קטינים, הוא שיקום הקטינים במידת האפשר ושמירה על זכויותיהם, בין היתר בכל הקשור למעצר או שחרור ממעצר, לפני המשפט ובמהלכו. כאשר קטין חשוד בעבירה פלילית, ייתכן מצב שבו מוחלט על מעצרו. חוק הנוער קובע שאין להחליט על מעצר קטין, אם מתאפשרת השגת מטרת המעצר בדרך שתוביל לפגיעה פחותה בקטין.

מספר חוקים במדינת ישראל קובעים כי הדיונים בבתי המשפט לנוער בעניינים של קטינים בני 12 עד 18 ייערכו בדלתיים סגורות. במילים אחרות, לא תותר נוכחות של קהל בדיונים אלו, אלא באישור בית המשפט. המטרה בקביעה זו היא הגנה על הקטינים ושמירה מלאה על זכויותיהם. בנוסף, לא ניתן לפרסם את שמו של הקטין או לרמוז על …

קטין נאשם בפלילים – האם ניתן לפרסם את שמו? לקריאה »

בעידן הנוכחי מהווים אמצעים טכנולוגיים חלק בלתי נפרד מעולמם של מבוגרים, ובוודאי של קטינים. צעירים רבים מבלים שעות מול מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים המחוברים לרשת האינטרנט, ובאמצעותם הם מבצעים פעולות שונות. חלק בלתי מבוטל מפעולות אלה קשור בפן החברתי, שהנו בולט וחשוב, במיוחד לבני נוער. למרבה הצער, הפלטפורמה הזמינה והחופשית מהווה גם כר פורה עבור …

עבירות מחשב שבוצעו ע”י קטינים – יחס המחוקק לקריאה »

בהתאם תיקון לחוק נוער מספר 14 משנת 2009, מושם דגש משמעותי על שיקום קטינים ושמירת זכויותיהם, בין היתר בכל הקשור למעצר וכן שחרור ממעצר לפני ובמהלך המשפט. בכל מקרה, החוק מתייחס למעצר קטין כמוצא אחרון וכל דרך פעולה וענישה אחרת שפוגעת פחות בחירות הקטין תועדף על פניו.