חוק הנוער

חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.

באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.

אחד השיקולים המרכזיים כאשר מדובר בעבירות קטינים, הוא שיקום הקטינים במידת האפשר ושמירה על זכויותיהם, בין היתר בכל הקשור למעצר או שחרור ממעצר, לפני המשפט ובמהלכו. כאשר קטין חשוד בעבירה פלילית, ייתכן מצב שבו מוחלט על מעצרו. חוק הנוער קובע שאין להחליט על מעצר קטין, אם מתאפשרת השגת מטרת המעצר בדרך שתוביל לפגיעה פחותה בקטין.

מספר חוקים במדינת ישראל קובעים כי הדיונים בבתי המשפט לנוער בעניינים של קטינים בני 12 עד 18 ייערכו בדלתיים סגורות. במילים אחרות, לא תותר נוכחות של קהל בדיונים אלו, אלא באישור בית המשפט. המטרה בקביעה זו היא הגנה על הקטינים ושמירה מלאה על זכויותיהם. בנוסף, לא ניתן לפרסם את שמו של הקטין או לרמוז על

בעידן הנוכחי מהווים אמצעים טכנולוגיים חלק בלתי נפרד מעולמם של מבוגרים, ובוודאי של קטינים. צעירים רבים מבלים שעות מול מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים המחוברים לרשת האינטרנט, ובאמצעותם הם מבצעים פעולות שונות. חלק בלתי מבוטל מפעולות אלה קשור בפן החברתי, שהנו בולט וחשוב, במיוחד לבני נוער. למרבה הצער, הפלטפורמה הזמינה והחופשית מהווה גם כר פורה עבור

בהתאם תיקון לחוק נוער מספר 14 משנת 2009, מושם דגש משמעותי על שיקום קטינים ושמירת זכויותיהם, בין היתר בכל הקשור למעצר וכן שחרור ממעצר לפני ובמהלך המשפט. בכל מקרה, החוק מתייחס למעצר קטין כמוצא אחרון וכל דרך פעולה וענישה אחרת שפוגעת פחות בחירות הקטין תועדף על פניו.