לאחרונה פורסמה ידיעה לא פשוטה בחדשות בקעת אונו, אודות תלמיד אחד מבתי הספר היוקרתיים בעיר, הנתפס סוחר בסמים בין כתלי בית הספר. אך מה למעשה גורם לאותם קטינים, נורמטיביים לכאורה, הלומדים במוסדות נחשבים ואיכותיים, להשתמש בסמים בין כתלי בית הספר, ואף לסחור בהם? מדוע לקחת את הסיכון החמור הזה? וכיצד משפיעות דרכי פעולתה של מערכת החינוך …
הטובים לסחר? על התופעה המתרחבת של קטינים הסוחרים בסמים בין כתלי בית הספר לקריאה »
שוטר שנתפס בעת תקיפה, במסגרת עבודתו או לא, רשאי יהיה לסגור את התיק במסגרת הסדר מותנה זאת אם אין לו כל עבר פלילי. לעומת זאת, אזרח אשר יתקוף כן יועמד לדין, זאת בעקבות העובדה כי בתיקי עבירות תקיפה אין כל הסדרים מותנים
החוק קובע כי אם בית המשפט פסק כי קטין ביצע עבירה, הוא לא מרשיע אותו אוטומטית, אלא, בשל המגמה לשקם את חיי הקטין, לרוב הוא יישלח לשירות המבחן
לאחרונה אנו קוראים ושומעים באמצעי התקשורת על יוזמות והצעות חוק הנוגעות לעבירות סמים, כמו צריכה עצמית של סמים המכונים 'סמים קלים', גידול לשימוש עצמי וכיו"ב. דוגמא להצעת חוק שכזו היא המרת הענישה הפלילית על צרכני סמים קלים בקנסות מנהליים בגובה מאות שקלים. המטרה היא להתמודד עם אזרחים הנתפסים לראשונה עם סמים קלים במשקל של עד 15 גרם (הכמות המוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי), ולרוב אינם מעורבים בפלילים או מקושרים לגורמים עברייניים.
ככלל, אין מניעה לגייס בני נוער עם רישום פלילי – וכל מקרה ייבחן לגופו. עורך דין לנוער העוסק בליווי ובייצוג לאחר עבירות קטינים, יוכל להעניק לכם יותר פרטים בנושא. בכל אופן, ישנם שיקולים רבים ושונים ששקלולם יוביל להחלטה אם לגייס את המועמדים בעלי הרישום הפלילי. בין היתר: פרופיל בריאותי וקב"א, מועד ביצוע העבירות הפליליות ותדירות ביצוען, מוטיבציה לגיוס, חוות דעתו של קצין המבחן ועוד.
במדינת ישראל מוסדר הטיפול המשפטי במקרים של עבירות קטינים באמצעות חוק הנוער, וכן בעזרת תקנות וערכאות ייחודיות. באופן כללי, ההתייחסות אל עבירות שמבוצעות על ידי קטינים שונה מעבירות של בגירים, והנה מכוונת בבסיסה לשיקום ולהחזרה לחיים נורמטיביים.
