עבירה פלילית בישראל חלה על נער או נערה כבר מגיל 12. המשמעות היא, שאם נער או נערה ביצעו עבירה כשהם מעל גיל 12, ייפתח נגדם הליך פלילי בבית משפט לנוער. אך מה ההבדל בין בית משפט זה לבין בית משפט רגיל?
עורך דין לנוער
החוק קובע כי אם בית המשפט פסק כי קטין ביצע עבירה, הוא לא מרשיע אותו אוטומטית, אלא, בשל המגמה לשקם את חיי הקטין, לרוב הוא יישלח לשירות המבחן
נאשם צעיר בן 19, מצא עצמו לפתע בלילה רווי סמים ואלכוהול גונב אופנוע ונוהג בו ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה. כעבור מספר חודשים נתפס משתמש בסמים בבסיס יחידתו בצה"ל. הירתמות להליך טיפולי ארוך טווח ויסודי, בליווי עורך דין לנוער שגיא זני, שבסיומו סיכויי השיקום עלו על גורמי הסיכון, הובילו להעמדתו במבחן טהור בלבד. לקריאת …
חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.
עורך דין לנוער שגיא זני מסביר כי בחקירת קטינים חשודים ישנם כמה עקרונות חשובים שעליכם להכיר. להלן כמה עקרונות מפתח שכאלו.
נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם …
שיעור גבוה של עונשי מאסר לנערים ממוצא אתיופי: האם המצב ניתן לשיפור? לקריאה »
מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ"ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי "המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה".
בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.
הקיץ בפתח ואיתו החופש הגדול, שמוציא כמדי שנה מאות אלפי בני נוער למועדונים, לחופי הים, למקומות בילוי אחרים ולרחובות. תקופה זו מתאפיינת בלא מעט מקרים של עבירות קטינים, מה שמוביל לרוב לחקירה של הקטין החשוד במעשה, במשטרה. חוויית החקירה אינה נעימה כלל, כפי שניתן לדמיין, אך במקרים רבים ניתן לעבור אותה באמצעות ייעוץ וליווי מקצועי מטעם עורך דין לנוער.
ככלל, אין מניעה לגייס בני נוער עם רישום פלילי – וכל מקרה ייבחן לגופו. עורך דין לנוער העוסק בליווי ובייצוג לאחר עבירות קטינים, יוכל להעניק לכם יותר פרטים בנושא. בכל אופן, ישנם שיקולים רבים ושונים ששקלולם יוביל להחלטה אם לגייס את המועמדים בעלי הרישום הפלילי. בין היתר: פרופיל בריאותי וקב"א, מועד ביצוע העבירות הפליליות ותדירות ביצוען, מוטיבציה לגיוס, חוות דעתו של קצין המבחן ועוד.