בלוג

מעצרים ללא סיבה  התבטאות מפכ”ל המשטרה לפני כשלושה חודשים עוררה דיון סוער בציבור הישראלי. “בכל המחקרים בעולם ללא יוצא מן הכלל הוכח שמהגרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים”, אמר רוני אלשיך והסביר: “כששני הדברים הללו מתאגדים יחד יוצא שקהילה מסוימת מעורבת סטטיסטית בפשיעה יותר מאחרות”. לכן, מטבעם של דברים, טען אלשיך, “כאשר שוטר פוגש חשוד …

מדוע נכלאים יותר קטינים ממוצא אתיופי? לקריאה »

לאורך הזמן נוצרה מגמה של מתן עדיפות לשיקום הקטין במקום להענישו. הגישה הזו מיושמת הלכה למעשה בבתי המשפט לנוער בארץ. בתי משפט אלו עוסקים ברוב התיקים הפליליים בהם החשודים והנאשמים הם בני נוער. בחוק הנוער ישנה נטייה ברורה לטובת שיקומו של הקטין ושילובו בחברה. בסעיף העקרונות מקבלת הגישה שעוסקת בשיקום הקטין מעמד על.

חוק הנוער ובפסקת העקרונות המנחה והכללית, הותאמו סעיפים שונים עבור קטינים באופן פרטני בכל הנוגע למעצר קטינים, שאמור להוות המוצא האחרון. עורך דין לנוער שגיא זני, מסביר שעל אף החוקים וההנחיות, מבוצעים לא פעם מעצרים של קטינים מבלי להתחשב בעקרון זה.

באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.

עורך דין לנוער שגיא זני מסביר כי בחקירת קטינים חשודים ישנם כמה עקרונות חשובים שעליכם להכיר. להלן כמה עקרונות מפתח שכאלו.

נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר ‘וואלה’ לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם …

שיעור גבוה של עונשי מאסר לנערים ממוצא אתיופי: האם המצב ניתן לשיפור? לקריאה »

מפכ”ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ”ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי “המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה”.

באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה הסוקרת את המדיניות הצה”לית בכל הנוגע לעבירות סמים קלים המבוצעות על ידי חיילים. מהכתבה מתברר כי מדיניות האכיפה שהוגברה מאוד בשנים האחרונות, היא בעלת עלויות לא מעטות למדינה: מכ-925 אלף ש”ח ב-2008, סכום זה זינק לכ-2.9 מיליון ש”ח ב-2015. בין היתר, סכומים אלו מוקצים לסריקות סמים בסיסיות בשתן, מבחני אימות לסם לצרכים משפטיים, חוות דעת מומחה ועוד – כל בדיקה שכזו מסתכמת החל מעשרות ש”ח ועד לכמה מאות ש”ח.

בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.

בישראל אנו שומעים לעתים על גילוי מעבדות סמים. כעורך דין פלילי המכיר את התחום ומייצג בו חשודים ונאשמים, ניתן לחלק את מעבדות הסמים לשניים: ביתיות ותעשייתיות.