בתחילת החודש הוגשו כתבי אישום בגין ניסיון רצח כנגד שני קטינים, שפרצו לבית ספר בעיר רחובות, מצוידים בסכין, דקרו תלמיד אחר ופצעו אותו באורח קשה. נרחיב מעט על המקרה וננתח אותו ואת השלכותיו. שני הנאשמים הקטינים הם חברי ארגון פשע, שהסתכסכו עם תלמיד בית ספר על רקע חוב כספי, שמקורו ככל הנראה בעבירות סמים. גם הנאשמים וגם […]
אישום הקטינים בניסיון רצח: הכתובת כנראה הייתה על הקיר Read More »
לפני מספר ימים, בין ראש השנה ליום הכיפורים, הכריז נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על מדיניות חנינות ייחודית, במסגרת כינוס שעסק בחנינות הניתנות על ידו מתוקף תפקידו. המדיניות הספציפית שהוכרזה, תהיה בתוקף בנוגע לבקשות חנינה שיוגשו עד מאי 2024 – תום שנת ה-75 לקיומה של מדינת ישראל. המדיניות החדשה שהוכרזה תבצע שימוש רחב בסמכות החנינה. בין
מדיניות החנינות של הנשיא הרצוג: בשורה לבגירים-צעירים? Read More »
כרמל מעודה, אשר קיבלה את הכינוי הלא מחמיא בעליל "הגננת המתעללת", הדגימה את הצורך הקרדינלי בצילום בתוך גני ילדים, שהרי מה שיוצא דופן בפרשה הזאת, הוא לא רק כתב האישום החמור במיוחד כנגד הגננת, שהרי היא מן הסתם תישפט לחומרה ותקבל עונש מאסר בפועל. מה שבאמת יוצא דופן כאן הוא התיעוד המצולם: אין דרישה בחוק
"הגננת המתעללת" מדגימה היטב את הצורך בצילום בתוך גני ילדים Read More »
במידה וקטין נמצא אשם בדבר עבירה כלשהי, החוק מביע התחשבות מסוימת בדעתו ובתגובתו כלפיי הדברים. לרוב, השיקול הראשון שיעמוד אל נגד עיניו של שופט בעבירה שביצע קטין, הוא נושא השיקום. על כן, ישנו סעיף בחוק הנוער הקובע כי בכל הנוגע להפעלת סמכויות ולנקיטת הליכים בעניינו של קטין יעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין תוך
כיצד מתייחס החוק למסירת מידע ושמיעת עמדת הקטין בהליך הפלילי? Read More »
בישראל זוהי לא סיטואציה נדירה שקטינים נעצרים ו/או מעוכבים לחקירה בדבר עבירות כאלו או אחרות. אך גם כאשר נעצרים, כדאי להכיר את הזכויות המגיעות לכם על פי חוק ומעבר לזה, במידה ולא נמצאתם אשמים בדבר העבירה כיצד תוכלו להיפטר מהכתם? להלן מספר נקודות חשובות שיש לזכור בעת ניסיון להגיש בקשה לביטול הרישום המשטרתי של קטינים: רישום
עורך דין לקטינים מסביר: כיצד מתייחס החוק לביטול הרישום המשטרתי של קטינים Read More »
בהמשך לכתבה הקודמת בבלוג, שכאמור עסקה בשיטות חקירה שאינן לגיטימיות של קטין, כדאי להכיר לעומק את החוק הקובע את חובת ההפרדה בין אסירים קטינים לבגירים. סעיף 34 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) קובע כי קטין יוחזק במאסר בבית סוהר ייעודי לקטינים (כלא אופק) או באגף מופרד לחלוטין בבית סוהר כללי, המיועד לקטינים שאין אליו
עורך דין קטינים: על חובת ההפרדה בין אסירים קטינים לאסירים בגירים Read More »
עבירה פלילית בישראל חלה על נער או נערה כבר מגיל 12. המשמעות היא, שאם נער או נערה ביצעו עבירה כשהם מעל גיל 12, ייפתח נגדם הליך פלילי בבית משפט לנוער. אך מה ההבדל בין בית משפט זה לבין בית משפט רגיל?
החוק הצבאי מפרט כי ניתן להעמיד חייל לדין עד שנה מיום השחרור שלו – כלומר בהיותו אזרח ולאחר השלמת שירותו הצבאי. הסיפור הייחודי הבא בו מייצג עורך דין לחיילים שגיא זני, עוסק בחייל צה"ל המשוחרר מזה כשנה, שנטל חלק במבצע צוק איתן כחייל קרבי.
חייל שהואשם בתקיפה הועמד לדין באזרחותו – ומה עם הדרגים הגבוהים? Read More »
באתר "מעריב" פורסם כי חמישה קטינים בני 17 הלומדים בתיכון בראשון לציון, נחקרו במשטרה בחשד שהשתמשו בסמים ותיווכו בסמים בין כותלי בית הספר שבו הם לומדים. החיפוש בביתם הוביל לתפיסת כמויות סמים קטנות ורכוש שנחשד כגנוב. במחלק הנוער במשטרת ראשל"צ התקבל מידע על חשד לסחר בסמים ושימוש בהם בתוך התיכון. במשטרה חושדים כי סוחר סמים
ככלל, אין מניעה לגייס בני נוער עם רישום פלילי – וכל מקרה ייבחן לגופו. עורך דין לנוער העוסק בליווי ובייצוג לאחר עבירות קטינים, יוכל להעניק לכם יותר פרטים בנושא. בכל אופן, ישנם שיקולים רבים ושונים ששקלולם יוביל להחלטה אם לגייס את המועמדים בעלי הרישום הפלילי. בין היתר: פרופיל בריאותי וקב"א, מועד ביצוע העבירות הפליליות ותדירות ביצוען, מוטיבציה לגיוס, חוות דעתו של קצין המבחן ועוד.
