נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם …
שיעור גבוה של עונשי מאסר לנערים ממוצא אתיופי: האם המצב ניתן לשיפור? לקריאה »
מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ"ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי "המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה".
בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.
תקופה זו בשנה נחשבת לאחת ה'עמוסות' והמועדות לפורענות בכל הקשור לעבירות קטינים, בשל החופש הגדול. בני הנוער נמצאים בבית ולא במסגרת הלימודית, חלקם מבלים עד שעות מאוחרות ונמצאים עם חבריהם ברחובות ובשטחים ציבוריים. לעתים מצטרפים לבילוי גם אלכוהול וסמים, וכאן התמונה מתחילה להיות מורכבת יותר. ההתנהגות של בני הנוער עלולה להיות 'מתירנית' יותר, וכשזו נעשית תחת השפעת אלכוהול או סמים, התוצאות עלולות להיות שליליות.
באתר "מעריב" פורסם כי חמישה קטינים בני 17 הלומדים בתיכון בראשון לציון, נחקרו במשטרה בחשד שהשתמשו בסמים ותיווכו בסמים בין כותלי בית הספר שבו הם לומדים. החיפוש בביתם הוביל לתפיסת כמויות סמים קטנות ורכוש שנחשד כגנוב. במחלק הנוער במשטרת ראשל"צ התקבל מידע על חשד לסחר בסמים ושימוש בהם בתוך התיכון. במשטרה חושדים כי סוחר סמים …
על אף שמקרים רבים של עבירות קטינים מסתיימים ללא כתב אישום, ישנם מקרים שבהם קטינים וקטינות נאשמים בעבירות פליליות, והדיון בעניינים מגיע אל בית המשפט לנוער. מה הדין כאשר כנגד הקטין מוגש כתב אישום? האם הוא זכאי להגיע אל הדיונים בעניינו?
במסגרת התפקיד כעורך דין העוסק בתחום ייצוג קטינים, עורך דין לנוער מלווה צעירים החשודים בביצוע עבירות פליליות. בחלק מהמקרים, כאשר מוגש כתב אישום, עלולה להגיע בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים מצד המשטרה. בשורות הבאות נבחן תחילה מהו מעצר עד תום ההליכים ובהמשך כיצד הדברים עובדים כאשר מדובר בקטינים ולא בבגירים.
בכל מקרה של מעצר קטינים חשוב לפנות אל עורך דין פלילי לקטינים לצורך הכוונה וייצוג. חשוב לדעת כי עוד בטרם קטין נעצר, למשטרה יש כללים בכל הקשור לאופן המעצר וראשית המטרה הינה למנוע את הצגת העצור כעבריין על מנת לא לפגוע בשמו הטוב ולהביא לכך שישאר במצב אופטימלי עם סביבתו, לכן סמכויות המעצר אל מול קטינים מופעלות בהקפדה.
הייתי מציע למקבלי ההחלטות לחשוב על כך – קטין שמעד באופן חד פעמי עלול להיות נאשם, למרות שיתוף הפעולה המלא עם המשטרה. זה המקום לקרוא למקבלי ההחלטות שלא להחמיר ולהגיש כתב אישום כנגד קטינים אלו, שמוכיחים שהם לא נמצאים במעגל הסמים יותר.
בכל שנה ובמיוחד בחודשי הקיץ, מבוצעות לא מעט עבירות קטינים, חלק מהן עלולות להוביל לתיקים פליליים של הקטינים החשודים בעבירות. במקרים של קטינים הנאשמים בפלילים, השיקול הראשון והחשוב ביותר שעומד בפני מערכת המשפט הנו שיקומם על ידי הענקת סיוע וכלים להשתלבות מחדש בחברה.
