עורך דין פלילי לקטינים

ילדה בת 13 נפלה קורבן לסחיטה באיומים והתעללות קשה. על פי החשד, הילדה נסחטה על ידי צעירה בת 16, שטענה כי הקורבן הייתה חייבת לה כסף בעקבות משחק פוקר. במשך חודשים ארוכים נהגה בת ה-16 לסחוט את בת ה-13 כשדרשה ממנה כספים תוך כדי איומים חוזרים ונשנים, כשעל פי החשד, חייבה אותה בין היתר לקיים …

מדוע עבירות סחיטה באיומים כל כך נפוצות בקרב קטינים? לקריאה »

הרשעות שווא

לא נעים להיחקר במשטרה. אפילו רחוק מכך. גם אם אתם לא חשודים, אלא בסך הכול עדי ראייה. רבים אף לא עומדים בלחץ של חקירות, נשברים במהלכן ולעתים אף מספקים הודאות שווא. אלא כשמדובר על הודאות שווא, לעתים לא מדובר אך ורק באשמתם של הנחקרים, כפי שניתן לראות בסרטון המצורף מטה, שהפך ויראלי בתקופה האחרונה. בסרטון נראה …

חקירה באמצעים פסולים: השיטות של המשטרה ואיך נמנעים מהודאת שווא לקריאה »

הפרקליטות פרסמה את הסיכום שלה לשנת 2015 ובו מצטיירת תמונה המתארת קושי אמתי בהעמדה לדין של עברייני מין, כאשר מדווח כי 68% מהתיקים נסגרים בשל קושי ראייתי: “תיקים כאלה מתאפיינים בגרסה מול גרסה וכמעט בלתי אפשרי להביא עברייני מין לתת את הדין”. מה הקושי הראייתי? אנחנו שומעים בהרבה תיקים את הביטוי “קושי ראייתי”. פשר המושג בהקשר …

רוב תיקי עבירות המין נסגרים ללא כתבי אישום: מדוע זה קורה? לקריאה »

מעצרים ללא סיבה  התבטאות מפכ”ל המשטרה לפני כשלושה חודשים עוררה דיון סוער בציבור הישראלי. “בכל המחקרים בעולם ללא יוצא מן הכלל הוכח שמהגרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים”, אמר רוני אלשיך והסביר: “כששני הדברים הללו מתאגדים יחד יוצא שקהילה מסוימת מעורבת סטטיסטית בפשיעה יותר מאחרות”. לכן, מטבעם של דברים, טען אלשיך, “כאשר שוטר פוגש חשוד …

מדוע נכלאים יותר קטינים ממוצא אתיופי? לקריאה »

נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר ‘וואלה’ לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם …

שיעור גבוה של עונשי מאסר לנערים ממוצא אתיופי: האם המצב ניתן לשיפור? לקריאה »

מפכ”ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ”ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי “המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה”.

בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.

תקופה זו בשנה נחשבת לאחת ה’עמוסות’ והמועדות לפורענות בכל הקשור לעבירות קטינים, בשל החופש הגדול. בני הנוער נמצאים בבית ולא במסגרת הלימודית, חלקם מבלים עד שעות מאוחרות ונמצאים עם חבריהם ברחובות ובשטחים ציבוריים. לעתים מצטרפים לבילוי גם אלכוהול וסמים, וכאן התמונה מתחילה להיות מורכבת יותר. ההתנהגות של בני הנוער עלולה להיות ‘מתירנית’ יותר, וכשזו נעשית תחת השפעת אלכוהול או סמים, התוצאות עלולות להיות שליליות.

באתר “מעריב” פורסם כי חמישה קטינים בני 17 הלומדים בתיכון בראשון לציון, נחקרו במשטרה בחשד שהשתמשו בסמים ותיווכו בסמים בין כותלי בית הספר שבו הם לומדים. החיפוש בביתם הוביל לתפיסת כמויות סמים קטנות ורכוש שנחשד כגנוב. במחלק הנוער במשטרת ראשל”צ התקבל מידע על חשד לסחר בסמים ושימוש בהם בתוך התיכון. במשטרה חושדים כי סוחר סמים …

עבירות סמים של קטינים – האם הרעש הגדול מוצדק? לקריאה »

על אף שמקרים רבים של עבירות קטינים מסתיימים ללא כתב אישום, ישנם מקרים שבהם קטינים וקטינות נאשמים בעבירות פליליות, והדיון בעניינים מגיע אל בית המשפט לנוער. מה הדין כאשר כנגד הקטין מוגש כתב אישום? האם הוא זכאי להגיע אל הדיונים בעניינו?