רפורמה בדיני מעצר הימים: האם טובת החשודים והנאשמים עומדת מאחוריה?

arrest

עוד לפני הסערות הפוליטיות האחרונות וההכרזה על בחירות בישראל, הודיעו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, על הקמת ועדה ציבורית ייעודית שתבחן את נושא מעצר הימים לצורך חקירה. בראשות הוועדה תעמוד השופטת בדימוס, שולי דותן, שהייתה נשיאת בתי משפט השלום בירושלים בעבר. ועדה זו אינה היחידה שקמה כדי לבחון סוגיות מהותיות בדין הפלילי: עוד מוקדם יותר הוקמה הוועדה לבחינת הרשעות שווא בראשות השופט לשעבר, יורם דנציגר.

הרציונל העומד מאחורי הוועדה, לפחות לפי ההצהרות השונות, הוא לאפשר הליך הוגן לחשודים ולנאשמים. הוועדה תבדוק את כל השלבים בביצוע המעצר, הקליטה של העצור, הבאת העצור לפני שופט ועוד, עד לשחרור העצור. בתום הבדיקות שתבצע, תמליץ ועדת דותן על קווים מנחים לממשלה, למשל: בשיקול הדעת שיש למשטרה בהחלטה אם לבצע מעצר, באופן שבו מבוצע המעצר, בתנאי המעצר, בצורת ניהול הדיון בבית המשפט ועוד.

מה בדיוק עומד מאחורי הקמת הוועדה?

לכאורה, מדובר בוועדה חשובה שבאה לבחון בעיקר אם האצבע לא קלה מידי על ההדק במעצרים לצורכי חקירה, אבל עיתוי הקמתה מבשר שהרצון האמיתי הוא לא להגן על זכויות חשודים כפי שמתבקש, אלא לייצר ניסיון נוסף לצמצום מספר האסירים והעצירים בבתי הסוהר. רק לאחרונה התבשרנו על כ-1,000 אסירים ששוחררו מבתי הכלא בשל הצפיפות, ורפורמה זו מצטרפת למאמצים להקל על הצפיפות הקיימת ממילא.

כאשר מדובר במעצר ימים או במאסר לצורכי חקירה, עסקינן בחשודים, לא בנאשמים ובוודאי לא באנשים מורשעים. המשטרה, לא אחת, מנצלת את הסמכות לעצור ולהביא חשוד בפני שופט בתוך 24 שעות ואף מגדילה לעשות, ובמעמד הדיון, נקבע המשך מאסר לימים מרובים על בסיס חשד סביר ראשוני בלבד תוך ציון מספר רב של פעולות חקירה שהחשוד עלול לשבש. בפועל, אין כל כוונה או יכולת לבצע את כלל הפעולות. החשד הראשוני לרוב נשאר ברף שהיה ביום הראשון וחשודים חסרי עבר פלילי, שזהו מפגשם הראשון עם החוק, נעצרים. מדובר במעצר שווא, שכן ניתן היה להגיע לחקר האמת מבלי להותירם מאחורי סורג ובריח.

כשלים נוספים במציאות הקיימת

  • נוהל פסול של מעבר מידע בין נציג המשטרה לבית המשפט – דבר אשר גורם לקושי רב בביצוע עבודת הסנגוריה (ראו פרשת השופטת פוזננסקי כץ).
  • קושי במערך הסעה וליווי העצורים – דבר אשר גורם למעצרים לא חוקיים מהבחינה הטכנית, שכן עצורים מגיעים לבית המשפט לאחר השעה שנקבעה.
  • נוהל פסול שבו המשטרה מותירה חשודים במעצר למשך שעות ארוכות, רק כדי לבקש בהסכמה את שחרורם בבוקר, מה שניתן היה לעשות כבר בתחנת המשטרה.

הנה דוגמה רק מהעת האחרונה, בה ייצגתי בתיק שבו הורים נורמטיביים ומשכילים הגיעו עם פעוט בן 8 חודשים לבית החולים ובאחת הבדיקות התגלו שרידים של MDMA בדמו של הפעוט. בני הזוג נאלצו לסור בכוח ממיטת בנם, ולהיעצר מאחורי סורג ובריח ללילה. במהלך הדיון לא הובהר על ידי המשטרה מה קושר את החשודים לסם. זוג ההורים שוחרר באופן מיידי וכעבור מספר ימים התברר שזהו מאסר שווא, שכן תוצאות בדיקות הדם של הפעוט התבררו כתקינות.

איך ניתן לייעל את המצב כיום?

  • הגדרה בחוק שמעצר לצורכי חקירה הינו מוצא אחרון, רק אם אין חלופה אחרת.
  • הרחבת סמכויות קציני משטרה לשחרר עצורים בתנאים מגבילים בתחנות המשטרה.
  • ייצור חלופות מעצר מוסדיות ברשות המדינה.
  • צמצום ימי מעצר לצורכי חקירה בחוק.

ביצוע הצעדים שציינתי, בשילוב גישה שנועדה באמת להקל את המציאות על חשודים שפוגשים בפעם הראשונה את מערכת אכיפת החוק, צפויים להוביל לייעול משמעותי בתחום המעצרים בישראל.

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא מעצר קטינים